רשימות אחרונות

אנחנו עשויות בטון – לא סוכר

אנחנו עשויות בטון – לא סוכר

הפרוייקט NEWS MEDLEY מתמקד בחיים בכפר קרטל, הממוקם ליד בודפשט במזרח הונגריה, כפי שהם נחווים על ידי דורות של נשים מקומיות. הפרויקט עוסק בשינויים במערך הפוליטי, באורחות החיים ובעבודה הסיזיפית של חיי היומיום, ומבוצע על ידי חברות המקהלה של הכפר. חמישה שירים נבחרו מתוך רפרטואר המקהלה ונכתבו מחדש בשיתוף פעולה […]

האמא שצרחה לילדה בתוך הפה

האמא שצרחה לילדה בתוך הפה

הן הלכו יד ביד. היא כבר היתה ילדה גדולה אבל ידעה שאמא שלה אוהבת שהן הולכות יד ביד. לפעמים היא ניסתה לחבק אותה במהלך ההליכה אבל אז אמא שלה היתה אומרת לה, "כואבות לי העצמות, חיים שלי. את יודעת שאני כבר לא כמו פעם". היא שנאה את הביטוי "לא כמו […]

לקסיקון: מילות נרדפים

לקסיקון: מילות נרדפים

דרך המילים אני מנסה להבין את אפריקה, לחפש מילים נרדפות. אולי מילות נרדפים. אני מנסה להבין את דרום אפריקה שבה חייתי ארבע שנים מילדותי, בשנות האפרטהייד, מילה שלא שמעתי מעולם באפריקה. אשמע אותה שנים אחרי, בישראל, כשהטלוויזיה תדווח על שחרורו של נלסון מנדלה. גם על מנדלה שמעתי רק במעורפל. ידעתי […]

הסרקופג

הסרקופג

רוני רוזנטל משתחרר מרוש, מגביה לצד שמאל לכיוון עטר, שמוריד את הכדור לאמצע הרחבה, חרזי… ושעררר, 0-1 לנבחרת ישראל. אלישע ליברמן שקע בכורסת האמריקן קומפורט שהיתה שייכת לאביו המנוח, גישש בימינו אל השלט והגביר את הקול למקסימום האפשרי. סוזה מטייל סמוך לרחבה הישראלית, למה אף אחד לא עוצר אותו, עכשיו […]

מכתב על התעוררות האבן

מכתב על התעוררות האבן

ואתה ממתין, מצפה לדבר האחד שיכביר את חייך לאין-סוף, שמופנה אליך, רב עוצמה, נדיר, התעוררות האבן, מעמקים. ריינר מריה רילקה, "זיכרון"[1] עדות מעניינת למשמעותן ולכוחן של "אבני נוף" ניתן למצוא במכתב שכתבה הרוזנת מנון מזולמס-לאובאך (Solms-Laubach) למשורר ריינר מריה רילקה בדצמבר 1907, בדיוק שנה לאחר שנפגשו באי קאפרי. מכתב זה […]

להט חום וצעקת החמור

להט חום וצעקת החמור

בסוף ספטמבר 1969 הגיע המשורר היהודי-רומני החשוב פאול צלאן לביקור בן כשבועיים בישראל. במהלך הביקור פגש משוררים ישראלים ומכרים מעברו בצ'רנוביץ, הרצה על יצירתו וסייר מעט בארץ. יומיים מן הביקור הקדיש לטיול עם אילנה שמואלי, חברת נעוריו מצ'רנוביץ, בבית לחם ובמזרח ירושלים. ידידות העבר בין צלאן לשמואלי הפכה לרגע לרומן […]

אורי

אורי

חטיבת כבשה, גדוד עכביש, פלוגת צרעה, מחלקה ב', צוות ב' – רחלות סמטת המוות, גיבורי סג'עיה, הקדושים המעונים של דרך סלאח א-דין – זאת לא היתה יחידה מיוחדת, סתם יחידונת מיוחדת, לא עילית, אבל עילית דייה. לא היה בה שום דבר הגיוני. קחו, למשל, את השם שלה, שחבריה עצמם ראו […]

פרגמנטים על דברים מתפוגגים

פרגמנטים על דברים מתפוגגים

אי-מא אנחנו נוסעים בכביש המהיר; הירח, הכביש והתינוק. "אם הייתי יכולה, הייתי בולעת אותך" אני לוחשת; מילותיי מתפזרות בחלל הרכב, נספגות בעורו הטרי של התינוק. הן פולשות החוצה דרך החלון, מתפזרות על הכביש וממריאות אל הירח. הנה עוד רגע אחד, אני בולעת אותם; את המרחבים השחורים, את תינוקי שניתק מקרביי. […]

הילד הוא חומר בידי הילד

הילד הוא חומר בידי הילד

וְכָל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר עַל הַיֶּלֶד הַיֶּלֶד הוּא שֶׁיֹּאמַר אוֹתוֹ. (ישראל אלירז, מתוך: פינצ'יק, הקיבוץ המאוחד, 2013)   התחלתי לשמור על האחיין שלי כשהיה בן עשרה חודשים. בחוץ השתוללה, כך סיפרו, מגפה; אבל נדמה שהיא פסחה על הדיאדה שלנו. בכל בוקר יצאנו לשדרה, אני מנתבת את העגלה במדרכות הזרועות פחי […]