“אנחנו מצייתים רק מפחד”, אני זוכר שברגר אמר לי פעם. ישבנו בבית חרושת נטוש גדול בפרידריכסהיין. אני, לין, ברגר וקלאוס. בימי ראשון הם חילקו ארוחות בחינם על בסיס תרומות לכל מי שידו לא היתה משגת ולשאר דיירי הבתים הנטושים בשכונה. כשהחומה נפלה לין פחדה .עולמה התפורר. היא גדלה במזרח ברלין […]

העין משוטטת על גבי תצלום של ידיים שמחזיקות מסיכות, עוברת לידיים שמצביעות על דבר מה שאינו נראה בתצלום, ומשם לדיפטיך של אשה שאוחזת מראה ומתאפרת, ולצידה מישהי עונדת מסיכה, ומשם לתצלום שחור לבן ובו כלי עבודה ארכיאולוגים פרושים לקראת ידו של המשתמש, ומשם לדמות וונדרוומנית שעפה, וידיה פרושות לפנים. מרגליה […]

1. היֹה היה פעם איש שהתאהב אהבה עמוקה ונואשת בפיראט. הוא החליט לקרוא על פיראטים כדי לגלות עוד על מושא אהבתו, וכך הבין שאורח החיים הפיראטי לא לרוחו. האיש התאהב בבגדים המרופטים, בחולצות הפסים, בסכינים, בחרבות ובאיברים התותבים, אבל הוא לא אהב את תנודות הגלים. לבסוף החליט האיש להיכנס אל […]

האם ידע אבּראהים שנישואיו לשרה ישנו את חייו מן הקצה אל הקצה? לעתים אנו מקבלים החלטות תוך התעלמות מהשכל הישר. האם נגזר עלינו להתחרט על רגשותינו כל החיים? האם האהבה היא מצב רגשי חולף כמו עצב, שמחה וכעס, או שהיא מצב קבוע שאינו כלה ורגש הדבק בגוף ובנפש? אם האהבה […]

העבודה שלי נוצרת לרוב במפגש עם אתרים ארכיאולוגיים, נופים נשכחים ופינות טבע ריקות מאדם. החיפוש אחר שרידים ועדויות נוצר בשכבות הזמן שמתגלות בצילום ובאובייקטים שהופכים לראיות. אני מנסה לבדוק את הזמן והמרחב החד משמעיים בעבודות שלי ואת הקצוות המושגיים והפיזיים בפעולת הצילום, המדיום בו אני יוצרת. שיר רז, אוקטובר 2018 מהדורה […]

ירדתי אל השביל שנמתח בין ג’ומסה לבתאן. בעודי צועד עליו לבדי, רגלי הרגישו את פיתולי השביל ואת חספוס הדרך במעין כבדות חדשה. לא תמיד אני וג’ונלי דיברנו כשצעדנו יחדיו, פעמים רבות סתם שתקנו והלכנו, אך לפתע כל צעד על חצץ השביל נשמע רועש יותר מאשר בכל הליכה קודמת. מאין הגיעה […]