רשימות אחרונות

מצוקות מדומות באוטופיה

מצוקות מדומות באוטופיה

חסן אגבריה ומיכל גורני המוכשרים השכילו ליצור יש מאין קולנוע כרגע מתמשך של חסד מבורך: סקס בין-אתני חוצה גבולות, פרובוקטיבי וחושני למהדרין, אוטוסטרדה לא תאומן של תשוקות סואנות, שכבה על שכבה, רועשות מדי, לצד טראומות מודחקות ואל-ביתיוּת מתוקה שעל סף גילוי עריות מדומה. אל תחמיצו את “אוטופיה 2084” – הסרט […]

Shabat, acrylic on canvas 146x114cm, 2018

התבוננות חיה

ציור מהתבוננות היא הפרקטיקה העיקרית שלי. דרכה אני מנסה לגלות את הסיפור של המודל הנבחר שלי על ידי תרגול אלמנטים ציוריים שונים, בזמן שאני זוכרת את ההיסטוריה הארוכה של המסורת הזו. ההתבוננות בתמונות, חפצים או נופים הופכת לכלי דרכו ניתן לשאול שאלות על המציאות ועדיין לקחת בה חלק. ההתבוננות עבורי […]

מכתבים מהכלא

מכתבים מהכלא

חליפת מכתבים בין עינת ויצמן לבאסל גטאס במהלך 2017 ביקרתי את ח”כ לשעבר ד”ר באסל גטאס כששהה במעצר בית אחרי שנתפס מעביר טלפונים סלולריים לתוך בית הכלא. בהשראת השיחות הארוכות שקיימתי עם ד”ר גטאס בנושא, החלטתי לכתוב את המחזה אסירי הכיבוש, מחזה העוסק באסירים הפוליטיים הכלואים בבתי הכלא הישראליים. המחזה […]

איך לכתוב אפריקה

איך לכתוב אפריקה

הקפידו תמיד להשתמש במילים “אפריקה”, “שחורה” או “ספארי” בכותרת. כותרת המשנה יכולה להכיל מילים כמו “זנזיבר”, “מסאי”, “זולו”, “זמבזי”, “קונגו”, “נילוס”, “גדול”, “שמים”, “צל”, “תוף”, “שמש” או “הקדום” על נטיותיו. כדאי גם להשתמש במילים כמו “גורילות”, “נצחי”, “בראשיתי” ו”שבטי”. שימו לב שהמילה “אנשים” מתייחסת לאפריקאים שאינם שחורים, בעוד “האנשים” הם […]

סליחה

סליחה

העיניים שלו התחמקו ממני כל הזמן. המבט שלי, לעומת זאת, לא נתן לו מנוח. עד לאותו הרגע לא חשבתי על זה, אבל האמת היתה שהכרתי אותו בעיקר ממרחק בטוח, מרחק של צעקה או של הטחת חפץ בעל משקל מינימלי, אבן או פחית ריקה, אבל אף פעם לא ממרחק של מכה […]

החפלה האחרונה / الحفلة الاخيره / The Last Feast

החפלה האחרונה / الحفلة الاخيره / The Last Feast

ארבעה אמנים ישראלים עכשוויים חושפים דיאלוג מורכב עם ההיסטוריה של תולדות האמנות המערבית ביחס לזהותם ה”ישראלית-מזרחית”. העבודות של אמנים אלה מתייחסות אל ההיסטוריה של האמנות המערבית מתוך עמדה המתכתבת עם התיאוריה של ג’ורג’יו אגמבן (Agamben), הגורסת שעל מנת ליצור הווה ועתיד חדש יש במידה מסוימת לקרוא מחדש באופן ביקורתי את […]

היסטוריה של הבכי: קווים ראשונים

היסטוריה של הבכי: קווים ראשונים

יום רביעי, לפני השינה אני רוצה לכתוב היסטוריה של הבכי. או של הכאב. אני כותבת את זה לעצמי במחברת החדשה שלי, העטופה בנייר אורז שקוף, שקניתי בחנות יקרה מדי של מוצרים מיפן בכיכר רבין. אני אפילו מצליחה לחמוק מהרגלי הזלזול העצמי או האדישות   , ומוסיפה כותרת: “רעיונות לסיפורים”. מתחת לשני […]

Olympus

Olympus

Olympus הוא שם התערוכה והספר המלווה אותה, המסכמים מסע צילומי מתמשך שערכה אנה ים בשנים האחרונות. במהלך פסבדו-מחקרי בנתה ים בשיטתיות מעין “ארכיון” או “בנק דימויים” רחב היקף, המורכב כולו מתצלומים מתוך אלבומי משפחה של מהגרים, שעלו לישראל בגל העלייה הגדול מברה”מ לשעבר בשנות ה-90 של המאה ה-20, ביניהם גם היא […]

#artist

#artist

השעה  1:45 בוקר יום רביעי, ליל יום שלישי. אני מכורבלת במיטה עם כרית בין הרגליים, בוהה לתוך מקור האור היחיד בחדר. בכף ידי מונח אייפון S6 ורוד. הטלפון הזה נמצא אצלי כבר שנה בערך. אני מניחה שהוא לא שונה מהטלפון שהיה לי לפניו. חוץ מזה שהוא משודרג. הכול משתדרג. הטלפון […]