רשימות אחרונות

לא כמו ורונה

לא כמו ורונה

הוא מילא לךָ רק שליש כוס, היא אומרת. אתה לא מתכוון להגיד לו משהו? לא, הוא אומר. זו בדיוק הכמות שרציתי. זה בכלל טעים לך? זה הסוף של הבקבוק. טעים לי מאוד, הוא אומר ומביט בה בעיניים, ולך? אתה יודע, ורונה היה מבקש שיפתחו בשבילו בקבוק חדש. זה בסדר, הוא […]

תערוכת כרזות קולנוע

תערוכת כרזות קולנוע

סדרה של 3 כרזות מאויירות לסרטים, שיצרו סטודנטים משנה ג׳ במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. בתרגיל המסכם של קורס הסטודיו ‘איור ועיצוב’, הסטודנטים בחרו במאי ופיתחו שפה חזותית שלמה הכוללת איור, לֶטֶרינג ועיצוב המתכתבת עם העולם הויזואלי של סרטיו. אורך התרגיל: חמישה שבועות מנחה: אורית ברגמן אסיסטנטית: דר לאור מהדורה מקוונת, […]

1996

1996

השנה ההיא התחילה עבורי בסוף ספטמבר של שנת 1995, כלומר בתחילת שנת תשנ”ו לפי מניין הלוח העברי. בקרוב תחל שנת הלימודים השנייה שלי במחלקה לאמנות בבצלאל, ושבועות אחדים לפני שמלאו לי עשרים ושתיים עברתי לגור בשכירות עם שני שותפים בדירת גג ברחוב מוריה 5 בשכונת רוממה בירושלים. הבניין היה צמוד לקצה המערבי של רחוב יפו, […]

הילד

הילד

מילדות הערצתי את יוסי בניון. בזכותו, ובזכות טיילת לואי שזכרתי מן ההליכות עם אמי בטיולי חופשת הפסח (שם השקפנו על הכרמל ותהינו בבורות רבה על שמות השכונות תחתינו), אהדתי בגאווה את מכבי חיפה אף שגרתי בתל אביב. בניון היה מודל נהדר לחיקוי. לא רק בשל זמינותו והקלות שבה ניתן היה […]

(Terra Un(firma

(Terra Un(firma

סמאח שחאדה – גוף העבודות אשר יצרה שחאדה עבור התערוכה (Terra Un(firma מחולק לשני קטעים, “החיים והאדמה”, אשר לוקחים את הנרטיבים האישיים של האמנית ואת השקפתה הפמיניסטית כנקודת מוצא שממנה ניתן לחקור סוגיות העומדות בפני נשים, ברוב התרבויות, בזמננו. החיים משקפים את העולמות הפנימיים (הפסיכולוגיים) והחיצוניים (החברתיים) המורכבים והמתנגשים של […]

הפגנה

הפגנה

נועם תפס טרמפ עם סוחר סמים שנסע ב-200 קמ”ש, ואז עם כומר פרוטסטנטי מתלמד שהתנצל על השואה, ואז עם סבתא’לה נחמדה, יהודייה למחצה, שידעה לומר בעברית ביטוי אחד בלבד: “בזק בינלאומי שלום”, ופרצה בצחוק כל פעם שאמרה אותו, כאילו זה משהו גס נורא. וברגע מנוחה, שבו אכל כריך חצי יורו […]

פורטרט עצמי מרחף

פורטרט עצמי מרחף

עבודותיי המוקדמות מתרכזות בדימוי של השטיח, בחיבורו עם הטבע ומערכת היחסים שלו עם הגוף. עבודות כמו ׳שדה׳, ׳פורטרט עצמי ושטיח׳ ו-׳פורטרט עצמי מרחף׳, שמתעסקות בדימוי הגשמי של השטיח, שמות דגש על הנוכחות הפיזית של האובייקט ועל הנוכחות הדומיננטית בו נבדל השטיח משאר החפצים בבית בו גדלתי. אני מנטרלת את השטיח […]

הקוראת

הקוראת

פשוט הכול פשוט. משמרת בוקר מתחילה בשבע, משמרת ערב בשלוש ומשמרת לילה שעה לפני חצות. אחראית משמרת יושבת בראש השולחן, היא אישה מבוגרת, זקנה משנותיה, מקבלת ומעבירה שיחות למשמרות. ביום שולחים מהמטבח כריכים, משמרת ערב יורדת לאכול בחדר אוכל עובדים אבל האחרות הפסיקו, מוותרות פשוט. המנהלת אוכלת בחדר אוכל אורחים, […]

חנן ועליזה 0.2

חנן ועליזה 0.2

האישה משירות הלקוחות חוזרת אליי אחרי ארבעים דקות של המתנה על הקו. “סליחה”, היא אומרת, “אלה השעות הכי עמוסות אצלנו. איזה חלקים אמרת שהתקלקלו לך?” “ה… אה, אה, האשכים”, אני אומרת-לוחשת, “וגם, אה, נו, הפין”. “ואיך זה קרה?” אני מכחכחת. “במדיח?” ולפני שהיא מספיקה להגיב, אני מוסיפה בהצטדקות, “היה כתוב […]