רשימות אחרונות

עיר־ריקוד בין ייאוש לאמונה

עיר־ריקוד בין ייאוש לאמונה

יש שכל מופע של געגוע מגלם דאגה? (אני יודע) יש שכל מופע של דאגה מגלם געגוע? (אני חושב)   מישהו שואל: האם יש סיכוי לעיר וליושביה אחרי המלחמה? (אם יש דבר כזה, "אחרי המלחמה") [א] יהושע מספר למישהו על הקטגוריה של המוסר. היא תופסת לגבי יחסים בין בני אדם. והמדינה […]

Outside - בחוץ, עפרון על נייר, 70x100 ס"מ

כלולות

זה הערב המאושר בחיינו, אמרה הכלה לחתן, והוא הנהן. היא חשבה שהיא רואה לחלוחית בעיניו. הנה תכף גם יפרוץ בבכי, היא חשבה, בא לי לבכות, היא אמרה, אבל הוא נותר יבש. אולי היו אלו רק השתברויות האור מנברשת הקריסטלים שנצנצה מעליהם, הכלה לא היתה בטוחה בין כה וכה. והרגע חלף […]

במקום שהעקבות נרשמים

במקום שהעקבות נרשמים

אני פועלת במגוון מדיומים – וידיאו, סאונד, פיסול והדפס – ובאמצעותם חוקרת את מושג הזיכרון. אני בוחנת כיצד תודעה שנדחקה מההכרה ממשיכה להתקיים בדרכים עקיפות. דרך שימוש במילים ובאובייקטים גנריים המזוהים עם הסביבה העירונית היומיומית אני שואפת לבדוק כיצד הם יכולים לתפקד כמתווכים בין הזיכרון האישי לזיכרון הקולקטיבי. בכוונתי לעורר […]

סיפורם של הכורמים

סיפורם של הכורמים

אותם ימים היו ימי סוף המלחמה, ואנחנו, שגאוותנו הייתה על היין, נמצאנו לפתע בלא ענבים והבקבוקים במחסנינו ריקים. אכן, מצויים היינו בברוך. ולא רק מחשש לפרנסה, שבין כה וכה היתה זעומה בימי המלחמה, אלא לשמנו הטוב חששנו, שיתקלקל. הנה, החגיגות כבר מתוכננות בכל עבר: האופים מתפיחים בצק, זיקוקים נשלפים מהמחסן, […]

עשר שנים של בדידות

עשר שנים של בדידות

עשר שנים לאחר שפגש לראשונה את ט' ומבקשי מקלט נוספים ממאלי ומסנגל בבניין נטוש ברובע ה־18 של פריז, אסף שושן החליט לברר מה עלה בגורלו של כל אחד מהם. בדרך הוא נתקל בסיפור אחר – סיפורם של עובדים זרים שחיים תחת זהויות בדויות, מסתתרים מאחורי שמות שהם שואלים ממהגרים שכבר […]

לאונידס

לאונידס

זה היה מלון הדירות הכי מחורבן במפרץ. כל תושבי הכפר ידעו את זה, גם כל העובדים וכל המקומיים באזור ידעו את זה. אולי כל האי ידע את זה. אבל הוא היה גם מלון הדירות הכי מצליח במפרץ. תיירים רבים מדי נפלו בפח, שילוב בין מחיר נגיש, נוף לים (בחלק מצומצם […]

הלוצינציה לאומית

הלוצינציה לאומית

התיישבתי ליד החלון, אוחז במשענת היד קצת יותר מדי חזק. הרגשתי שדהירת הרכבת לא מתקדמת בכיוון אחד אלא מסתובבת סביבי בזרות מפתיעה. לרגע איבדתי תחושת זמן ומרחב. לא הבנתי איפה אני. לאן אני הולך. נאחזתי בידיעה שלפני העלייה לרכבת אכלתי רק ביס אחד מהבראוניז. זה כל מה שהרשיתי לעצמי. ידעתי […]

אני הצבר

אני הצבר

אני מציירת כתמים על גבי קנבס. הכתמים מתחברים לכדי דמותי, אשר מחזיקה בצבר. את הצבר ניתקתי מהאדמה שבה צמח. בציור רואים אותי חותכת את הצבר, אוטמת אותו בצנצנת, ואחר כך מנסה לחלץ אותו בחזרה. הצבר מסמל את הערבי הפלסטיני אשר נאחז באדמתו. למרות כל מה שעבר ומוסיף לעבור, הוא מחזיק […]

הכשרת המאחזים

הכשרת המאחזים

המלכה: אֶל מִי זֶה תְּדַבֵּר? המלט: אֵינֵךְ רוֹאָה שָׁם כְּלוּם? המלכה: לֹא־כְלוּם; אַף־כִּי עֵינַי רוֹאוֹת שָׁם אֶת הַכֹּל. המלט: וְלֹא שָׁמַעַתְּ כְּלוּם? המלכה: לֹא־כְלוּם, מִלְּבַד אֶת שְׁנֵינוּ. המלט: הַבִּיטִי נָא וּרְאִי: אֵיךְ הוּא חוֹמֵק־הוֹלֵךְ אָבִי לָבוּשׁ מַדָּיו, כְּמוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי. הַבִּיטִי, הוּא הוֹלֵךְ, הִנֵּה עוֹבֵר הַסָּף! (הרוח יוצא.) המלכה: הֲלֹא […]