מחבר: זוזנה גינצ'נקה

זוזנה גינצ'נקה

זוזנה גינצ׳נקה (Zuzanna Ginczanka) היה שם העט של המשוררת היהודיה־פולנייה שרה פולינה גינצבורג (1944-1917), מן הקולות הבולטים בשירה הפולנית של שנות השלושים. היא נולדה בקייב, אך חודשים ספורים לאחר לידתה, בעקבות מהפכת אוקטובר, עזבו הוריה את העיר ועברו לרובנו, שנכללה לאחר מלחמת העולם הראשונה בתחומי הרפובליקה הפולנית השנייה. אף שגדלה בבית דובר רוסית, גינצ׳נקה למדה בבית ספר פולני ומגיל צעיר כתבה שירה בפולנית. בשנת 1935 עברה לוורשה, שם ראה אור ספר שיריה הראשון, על אודות הקנטאורים, ובמהרה נעשתה לדמות מוכרת בחוגים הספרותיים של עיר הבירה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה ללבוב, אך לאחר שאחת המשפחות בבניין דאגה להסגיר את זהותה היהודית למשטרה הגרמנית נאלצה לעזוב גם אותה. היא עברה להתגורר בדירת מסתור בקרקוב עד שבאפריל 1944 נתפסה והוצאה להורג. לאחר המלחמה הועמדו בני המשפחה שהסגירו אותה לדין באשמת שיתוף פעולה עם הנאצים. משפטם התפרסם לאחר שבמקרה חריג מבחינה משפטית שיר שכתבה בעקבות בגידתם התקבל כראיה במשפט. אף שלא הספיקה להותיר אחריה מכלול יצירה רחב, עד היום זוכה שירתה לקוראים חדשים, לתרגומים, ללחנים ולעניין מחקרי וספרותי הולך וגובר.

Non omnis moriar

לֹא, לֹא אָמוּת כֻּלִּי – אֲחֻזּוֹתַי הַמְּפֹאָרוֹת יִשָּׁאֲרוּ אַחֲרַי, וּבָהֶן מַפּוֹתַי, הַמְּשַׁמְּשׁוֹת שְׂדוֹת מִרְעֶה, אֲרוֹנוֹתַי, הַנִּצָּבִים כְּמִבְצָרִים בִּלְתִּי שְׁבִירִים, מַצָּעִים יְקָרִים וּשְׂמָלוֹת – שִׂמְלוֹתַי הַבְּהִירוֹת יִשָּׁאֲרוּ אַחֲרַי. לֹא הוֹתַרְתִּי כָּאן שׁוּם יוֹרֵשׁ, אָז שִׁלְחִי אֶת יָדֵךְ לִנְבֹּר בֵּין פְּרִיטִים יְהוּדִיִּים. אַתְּ, חוֹמִינוֹבָה בַּת לְבוֹבִים, רַעְיָתוֹ הַנִּמְרֶצֶת שֶׁל שְׁטִינְקֵר, מְהִירַת הַלְשָׁנָה, […]

דקדוק

לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ לְתוֹךְ הַמִּלִּים וְלִצְמֹחַ בָּהֶן – יֵשׁ בָּזֶה אֹשֶׁר גָּדוֹל. כָּל כָּךְ קַל לְהִתְאַהֵב בְּמִלִּים – כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ זֶה לָקַחַת אוֹתָן בַּיָּדַיִם וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶן מִתַּחַת לָאוֹר כְּמוֹ בְּיֵין בּוּרְגּוֹן אוֹ אָז הַדְּבָרִים מִתְגַּלִּים – שְׁמוֹת תֹּאַר מִתְמַתְּחִים כַּחֲתוּלִים, כִּי כְּמוֹ חֲתוּלִים הֵם נוֹצְרוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מָה […]

תוכן

אוֹקְיָנוֹס פָּסִיפִי סָמִיךְ, הֶרְיוֹנִי וְכָבֵד, נוֹהֵם מִתַּחַת לְלוּחַ זְכוּכִית. פַּנְתֵּר וְרֹד־בָּשָׂר תּוֹפֵחַ בְּתוֹךְ פַּרְוַת מֶשִׁי עַד שֶׁהִיא מִתְפַּקַּעַת. לִוְיָתָן תָּנָכִי אֱלֹהִי מַתִּיז שֶׁמֶן לוֹהֵט, כְּמוֹ מַלְאָךְ עֶלְיוֹן שֶׁמַּגִּיר אֶת זָהֳרוֹ עַל הַכּוֹכָבִים. אַתְּ רוֹאָה – בְּדִיּוּק בִּגְלַל זֶה מִדְרָכָה מִתְפַּקַּעַת מֵעַל אֲדָמָה פֹּרִיָּה. מִתַּחַת לְכָל קְלִפָּה דּוֹמֶמֶת אֶפְשָׁר לָחוּשׁ בַּנַּפָּץ […]

פנתיאיסטית

שׁוּם אֵל לֹא נִגְלָה אֵלַי מִתּוֹךְ שִׂיחִים בּוֹעֲרִים בְּאֵשׁ, לֹא פָּנָה אֵלַי מֵהַשְּׂרֵפָה וְלֹא זִמֵּן אוֹתִי מִתּוֹךְ הַלֶּהָבוֹת – נִתְקַלְתִּי בּוֹ בְּשִׂיחַ לִילָךְ כִּי הִתְרַבָּה בְּאֶשְׁכּוֹלוֹתָיו בְּאֵינְסְפוֹר אוֹתוֹת וְסִימָנִים. זִהִיתִי אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַיָּרֹק בְּיוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר קָרָא אֵלַי מִבַּעַד לְעָלִים רְטֻבִּים. נוּ – וּמֵאָז אֲנִי מִתְהַלֶּכֶת נִפְעֶמֶת לְנֹכַח הִדְהוּד פִּתְאוֹמִי כְּשֶׁתְּלוּלִית […]