"איך קוראים לך?" היא שאלה אותי, הגוף הקטן שלה מתוח לצד גופי. "אליענה", אמרתי לה והוספתי, "זה בעברית". "מה זה אומר?" היא שאלה, מגניבה נשיקה לצוואר שלי, היכן שראשה הקטנטן נח, כמעט נטול משקל מעל לזרוע הפרושה שלי, הענקית. "זה אומר משהו כמו 'האלוהים שלי ענה'". "את אדם מאמין?" היא […]

שיחה על ציור בין האמנית שי-לי הורודי והציירת לריסה מילר שי-לי: שלום לריסה, ראשית רציתי לשאול על קנקן הקפה שבציור "אישה במטבח". עליו ועל הקערה המונחת על קצה הארונית, מרחק מרפק מנפילה. וגם על המגבת הצהובה שעל ראש האישה רציתי לשאול, על כפכפיה ועל הכף שנדחפה לציור מימין ועל הסכין […]

שיער מונח על הרצפה. שטח קטן לפניו: אי מלאכותי לעמידה ולהתבוננות, מגודר בצניעות באמצעות שני לוחות פרספקס שפס ירוק בוהק מעליהם, מזהיר. שלט קטן מזמין את המבקרים להיכנס פנימה אל החלל ואל הסבך שבתוכו: למעלה ממאה וחמישים קילוגרמים של שיער אנושי שנאספו על ידי האמן טל אליעזר במשך קרוב לשמונה […]

– יש לך חלומות? – איי דרים. – מה אתה חולם? – איי דרים נייטמרס. – סיוטים? למה? – איי דונט קנואו. אברי נייט נייטמרס.  כשנרדמת אתמול התעוררת היום. את לא לגמרי בטוחה אם להאמין לגוף או לנוף. כעבור שעה באזור הזמן של מיטתך, ומתוך מלכודת המצעים שאת, השעון מתזכר: בלילה […]

בימים כתיקונם בימים כתיקונם מופנים מאמציי למתן פירוש כללי וסופי לתופעות המרכיבות את העולם. משימה מועדת לכישלון, בלי ספק, אך לא בכך העניין – לא ההצלחה או הכישלון חשובים, כי אם ריכוז הדעת הפונה אל המכלול. דא עקא, כאשר מפנה אדם את מבטו אל השמים, לא מן הנמנע שתיחבט רגלו […]

לז'ורז' פרק, 2020, קולאז' נייר צבוע בצבעי פנדה, עפרונות צבעוניים, צבעי מים, דיו ואקריליק על נייר. 35 * 50 ס"מ כל אחד  ככה זה קרה: בשבוע שבו עברתי דירה נכנסנו שלוש השותפות לבידוד. באותו שבוע התחלתי גם לקרוא את החיים הוראות שימוש, שכתב בדייקנות ובסבלנות ז'ורז' פרק מנקודת מבטה של […]

אני נשען על מכסה מנוע של מכונית לבנה. השמים מתחילים להאדים. יאיר על המדרכה, מדבר עם יפית מהיישוב הסמוך לזה שגרנו בו. אני יכול לראות שהעניין שלהם אחד בשנייה מתלבט לגבי עצמו כמו מישהו שעומד מול מראה ומצטער על הגוף שלו. הוא נעמד מולי, עם הפער הזה בין השיניים שלו, […]