מה שקרה זה שהיא ראתה את הדבר הזה – את העץ, את הבית – ואז חזרה והלכה בכיוון ההפוך. חזְרה חזָרה אל מעבר לגבול. הסתובבה וחזרה אל המקום שממנו הגיעה, בעצם. לא היה שם אף אחד – אף שומר. רק קו אדום, חקוק על פני האדמה, מפריד בין צד ימין, […]
"כבת יחידה הייתי שק אגרוף. כלפי חוץ הכל היה בסדר, את התסכולים הוציאו עלי. כשחושבים על זה עכשיו, הם התמודדו עם דברים נוראיים". אמי אסתר, שיחה ב-10 ביולי 2012 "אתמול הרגשתי לראשונה באופן מלא את ההרגשה הזאת. הרגשת הלחץ, הסכנה, האימה. בשש צלצלה ויטה לומר שאינה יכולה לבוא(…) היא חזרה […]
מהו הלימבו? פירוש המילה בלטינית הוא "קצה הבגד", "אזור שוליים" או "גבול". הפסיכואנליטיקאי הצרפתי ז'אן ברטראן פונטאליס, שהקדיש לנושא פרק בספר קטן שכתב, השווה אותו למצב היקיצה הראשונית בבוקר: "זהו מעבר קשה, מעבר מעולם אחד למשנהו, עולמות המנוגדים זה לזה" (פונטאליס, חלונות, תולעת ספרים), קצת כמו לשהות ב-No Man's Land […]
– תראו תראו. השכנה הגיעה. תגידי, מי מאוהב אצלכם בבית? כך סנטה אֻוּם זַכִּי בשכנתה יחד עם צווחת העורב השחור. היא המשיכה לשוטט בהצטעצעות ובשוויון נפש כאילו הייתה בסמטת הרחוב לבדה כשאפה מזדקר אל על, כמי שמאיימת בנקמה על כל התערבות בענייניה. אֻוּם שַׁעְבָּאן ענתה לה בברכה כשהיא נאנחת וקופאת […]
כמו בכל יום רביעי, בתום יום הלימודים החנתה עמית דנון, מחנכת י"א 3, את הפיאט שלה במרחק שניים-שלושה רחובות וצעדה במהירות אל הבניין, מול הרוח הקרה. כמו תמיד לא ידעה לכבוש מבט חטוף מעלה, מבט שממילא לא ראה כלום מבעד לחלון, וגם לא הצליחה לרסן את העלייה החפוזה מדי במדרגות, […]
1. אני יושבת עם חברה בקְלוֹזֶרי דֶה לִילָה במוֹנְפַּרנאס, והיא מספרת לי שני סיפורים. הראשון הוא על סבא שלה, שהגיע לתחנת הרכבת גָר דֶה ל'אֶסט בפאריס אחרי השואה שכל ארבעים ושניים בני משפחתו נספו בה. הוא היה רעב, אולי אפילו גווע ברעב, והתיישב במסעדת התחנה. המלצר הושיט לו תפריט והסבא, […]
איך שעלינו למונית הייתה לי הרגשה לא טובה. וזה לא בגלל שהנהג ביקש ממני בחוסר סבלנות שאחגור את הילד מאחור אחרי שכבר חגרתי אותו או בגלל שהוא סינן משהו שנשמע כמו קללה כשאמרתי שהנסיעה היא לרמת גן. אני נוסע הרבה במוניות וכבר רגיל לעצבים, לחוסר סבלנות, לעיגולי הזיעה מתחת לבתי […]
ערישי מכנה את שיריו "שירי רחוב", כי לרוב הם נכתבים תוך כדי שוטטות ברחובות או נסיעה באוטובוס בדרכו לעבודה ובחזרה. השירים מתארים את חוויותיו האישיות של ערישי, בין אם כפלסטיני בישראל ובין אם כערבי בחברתו, וכן את חוויותיו האישיות בביתו ואת אלה שמתרחשות בתוך תוכו.
