תגית: גרנטה 9

סיפור רפאים ללא רפאים

סיפור רפאים ללא רפאים

זהו דיאלוג בין מתרגם צרפתי, שהתקף חרדה גרם לו להפסיק לדבר צרפתית ולהתחיל לדבר ספרדית בלבד, לבין סופרת ארגנטינאית, שהתאהבה בצרפתית וניסתה להפסיק לדבר ספרדית. כמו בכל דיאלוג, העניין הוא לדעת לשקר, או לומר אמת בלי שישימו לב יותר מדי. בפעם הראשונה שפגשתי מתרגמת, הבנתי שאותם דברים גורמים לשתינו סבל, […]

בין שני עולמות: שיחה עם אנדרס נאומן

בין שני עולמות: שיחה עם אנדרס נאומן

יהודי לא יהודי אני בא ממשפחה חצויה מבחינת הזהות שלה. המשפחה של אבא שלי היתה יהודית. המשפחה של אמא, לעומת זאת, הגיעה לארגנטינה מצרפת, מספרד ומאיטליה וראתה את עצמה כקתולית או כאתיאיסטית. כשההורים שלי נישאו, הם החליטו לשמור על ניטרליות וגידלו אותי ואת אחי לא כקתולים ולא כיהודים. לא קיבלנו […]

שני סיפורים

שני סיפורים

הגיהינום של האחות חואנה בלילה שהכרתי את האחות חואנה, היא הסבירה לי שהכול היה בגלל גיל המעבר. "אבל גיל המעבר מתחיל רק בגיל חמישים", חלקתי עליה בעקשנות. חואנה הביטה בי כמו הכמרים האלה שמתכוונים להעניש אותך אבל מחליטים לסלוח לך ברגע האחרון. היא המשיכה להביט בי בחיוך מתנשא, מזמין, וענתה […]

ירושלים-כפר עציון-חמאם אל-מליח-אמסטרדם: שיחה עם דעאל רודריגז גארסיה

ירושלים-כפר עציון-חמאם אל-מליח-אמסטרדם: שיחה עם דעאל רודריגז גארסיה

לפעמים המקום יכול להיות מורכב מריבוי מקומות שונים הנדחסים זה על גבי זה, הסותרים זה את זה, המבטלים זה את זה פעמים רבות. ובכל זאת עליהם להצטופף אל מקום אחד בגוף אחד המלא בקרעים ובהדהודי עבר. הסופר היהודי פרנץ קפקא ראה למשל את ריבוי הזהויות שלו, צ'כי, יהודי, גרמני, מזרח-אירופאי, […]

מאיפה צצו הילדים

מאיפה צצו הילדים

באותו חודש חזרה המשטרה על החיפושים בג'ונגל מדי שבוע, אבל בהתלהבות הולכת ופוחתת. היו בסן כריסטובל בעיות רבות, ולא יכולנו להרשות לעצמנו ששליש מכוח המשטרה המקומית יעסוק בחיפוש אחר קומץ ילדים, גם אם הם רצחו שני אנשים במרכול. במשך כל השנה ההיא התבצע רצח אחד מדי שבוע – וזה רק […]

מחשבות על הכתיבה: חואן ויקו

מחשבות על הכתיבה: חואן ויקו

לבדאלונה, המקום שנולדתי בו, אין תפקיד משמעותי בספרים שלי. גדלתי בשכונת פועלים בעיר, ואני בהחלט תוצר של הסביבה שגדלתי בה, אבל אני בספק אם היא השפיעה ישירות על היצירה שלי. אולי הספרים הם הדרך שלי להתנכר לעולם הצר שעזבתי. מי יודע. בדאלונה היא עיר די גדולה בהתחשב בעובדה שהיא לא […]

כאן

כאן

נערה שצבעה נשבר, אם לא תזכי באהבה, תאכלי עפר. לופה דה וגה "כאן", אני אומרת ומצביעה על נקודה כלשהי בשביל בקצה נעלי. "מה קרה כאן?" "כאן לא קרה כלום", היא עונה. אני מהנהנת. "וכאן?" אנה מביטה מטה אל כף רגלה שלה בעודה חושבת על תשובה, מרימה את מבטה בהתרסה, חומקת […]

אחרינו המבול

אחרינו המבול

כעת נפתחות האוזניים באוזניה. כעת נפקחות העיניים בעיניה. במצחה דלת מסתובבת שדרכה היא נכנסת ויוצאת ונכנסת ויוצאת. היא כבר לא ישנה בלילות, קשה לה לנשום אחרי ארבעת ניתוחי הגדלת החזה שעברה. העייפות מפילה אותה כמו טיפה על זגוגית בדולח, היא נושמת דרך הפה ואפילו התשישות נחווית כמו נס קבוע. אחר […]

מחשבות על כתיבה: מרינה פֶּרֶסאגוּאה

מחשבות על כתיבה: מרינה פֶּרֶסאגוּאה

עזבתי את סביליה בגיל שבע-עשרה, ורק היום אני מבינה את השפעת הילדות שלי על הכתיבה. ביליתי חלק גדול מהילדות עם סבא וסבתא בכפר מחוץ לסביליה. את רוב היום העברתי לבד בטבע, כי לא היו באזור ילדים אחרים, ואני זוכרת את הריחות של העונות השונות, את השדות ואת הנהר. סבא וסבתא […]