חודש: יוני 2023

חבורת החברים

חבורת החברים

בני הנוער נוהגים לחלק את חייהם לתקופות, כאילו היו ראשי מדינות או אומנים. אלא שתקופותיהם, בניגוד לאנשי המעשה, אינן מתבטאות בפועלם אלא במצב רוחם, בתחושת בטנם הכמוסה. הם עוטפים את ראשם באוזניות או דוחסים אותן לאוזניים, מפעילים שיר ששמעו פעמים רבות ופתאום אופף את ליבם אֶרֶס געגועים עמום. בהיעדר כל […]

כשמסתכלים מרחוק, צבע הדם יפה

כשמסתכלים מרחוק, צבע הדם יפה

לא תשחית מילים – זה למעשה הדיבר הראשון של השירה היפנית, בייחוד של הסוגות הכי קצרות בה, הייקו וסנריו. הכוונה לשני המובנים של השחתה כזאת: להרבות במילים שלא לצורך; ולאפשר להן להשתולל על חשבון המציאות שהן מתארות. מה זה הייקו כולם פחות או יותר יודעים, אז בדיבור עליו נוכל לחסוך […]

תרגום אחד: משה רון

תרגום אחד: משה רון

שוחחתי עם משה (מוקי) רון על תרגום הסיפור רגע המעבר מאת מתיאס אנאר על תרגום ועריכה שמחתי מאוד כשפנו אלי מגרנטה והציעו לי לתרגם קטע מתוך הרומן רחוב הגנבים מאת הסופר הצרפתי מתיאס אֶנאר. שלוש שנים קודם לכן פרסמתי תרגום לרומן קודם שלו, האזור (חרגול, 2013), ובעקבות הפרסום בגרנטה התאפשר לי […]

רגע המעבר

רגע המעבר

השבועות אצל מר קְרוּס היו תהום של אומללות. חייתי בתוך המוות. התגוררתי בצריף בגן מאחורי העסק, צריפון מלא כלי עבודה ומכלים של קוטלי עשבים, שעמד בו ריח של דלק מכסחה; מנוע חדר הקירור גבל במחיצה, ורעידתו העירה אותי בכל לילה. מר קרוס היה סוגר אותי בתוך המתחם כשיצא בערב ומשחרר […]

מחסה: מאת טל גפני

מחסה: מאת טל גפני

ביום הנעילה של תערוכת היחיד הקודמת שלה, במוזיאון הרצליה, נשכבה הילה טוני נבוק על גבה מתחת לפסל "להמתין לשמש – ספסל" בזמן שהמבקרים במוזיאון שוטטו סביבה. לפרפורמנס הזה – שכלל גם שכיבה על משטחי פרגולה בחלקו המרכזי של המיצב – קראה טוני "שקיעה". הפעולה הפרפורמטיבית הפשוטה לכאורה של התמקמות גוף […]

האמא הזאת עכשיו

האמא הזאת עכשיו

מאי 2021 חמישה חודשי חיים לבת שלנו דניאלה. את המאורע ציינו מול הבית, היכן שנמצא המקלט הציבורי, ובטיול בשכונה, שאותו אני מכנה, "ציר המקלטים". בלילה, כשרצנו איתה למקלט, היא השכילה לנצל את הזמן כדי לעשות קקי טוב עם נוכחות, שבסופו של דבר עבר לבגדים. הפרשה שהתפשטה החוצה אל העולם. בגלל […]