חבורת החברים
בני הנוער נוהגים לחלק את חייהם לתקופות, כאילו היו ראשי מדינות או אמנים. אלא שתקופותיהם, בניגוד לאמנים הבשלים ולאנשי המעשה, אינן מתבטאות בפועלם אלא במצב רוחם, בתחושת בטנם הכמוסה. הם עוטפים את ראשם באוזניות או דוחסים אותן לאוזניים, מפעילים שיר ששמעו פעמים רבות ופתאום אופף את לבם געגוע מוזר. בהיעדר […]