חודש: נובמבר 2017

הפיכת לב

הפיכת לב

ואולי אין כלל קלאסיקונים או יצירות מופת? אולי כל אדם רשאי להרכיב לו קאנון משלו, להחיל בו שינויים ולפרקו, כפי חייו הפנימיים והשינויים המהירים או האיטיים המאפיינים אותם? אולי אין כלל יצירות מופת אלא רק ספרים מעולים, אשר מה-זה-בעצם-משנה מה אנשי הדורות הקודמים חשבו עליהם, והיכן למדו אותם. העיקר הוא […]

על הציור

על הציור

בניגוד לכתיבה, שהיא נוכחות מלאה, כפולה, ולפעמים משולשת, מעשה הציור אצלי הוא כמעט בהיסח דעת. בכמעט שינה. כמעט שאין בחירה כאן. היד מושכת משטח כלשהו מאיזה מדף או מגירה, עט ישן, רצוי כזה שכמעט דהה, העיניים משוטטות, הרוח רחוקה. המושא אינו מחשבה או דימוי, אלא פני המשטח, עץ הבלזה הדקיק […]

Clouds Body, 2017

תחזרי לרוסיה

אני שייכת למה שנקרא דור 1.5, תופעה חברתית בדמות ילדי מהגרים, אלה שבעקבות תנועות הגירה ושינויים באקלים הפוליטי מצאו את עצמם בגיל צעיר מאוד במדינה אחרת. המעבר הזה, בהיעדר אישיות מגובשת הוא סוג של רעידת אדמה בה את מאבדת חתיכה מהזהות שלך ומבלה את שארית חייך בחיפוש. ברוסיה ביקרתי פעמים […]

בֻּרְדָּקַאנָה

בֻּרְדָּקַאנָה

בדרך חזרה אל הצפון השתנה מצב הרוח של אַבּוּ מִפְלֵח לחלוטין. הוא דיבר וצחק ללא הפסקה וכדרכו, ריתק את הנוסעים שהצטרפו לנסיעה ולכד אותם בסבך הלצותיו. מן הים נשבה רוח מלוחה שרעננה את האוויר הדחוס שברכב. "זו בשורה נהדרת, קפטן. משהו להתגאות בו ולהרים את הראש" אמר אבו מפלח בעליצות. […]