חודש: יוני 2017

ללא כותרת

* ‘אָת יָפָה’, אֲנִי אוֹמֵר לָךְ בְּבֹקֶר שִׁשִּׁי שִׁמְשִׁי כְּשֶׁאַתְּ יוֹשֶׁבֶת בָּאוֹטוֹ שֶׁלִּי וּלְרַגְלַיִךְ חֲתִיכַת לַחְמָנִיָּה יְבֵשָׁה -יְבֵשָׁה, שֶׁפַּעַם אָכַלְתִּי וְלֹא סִיַּמְתִּי וְלֹא זָרַקְתִּי. הִתְבַּיַּשְׁתִּי שֶׁתִּרְאִי אֲבָל אַתְּ לֹא גּוֹרֶמֶת לִי לְהַרְגִּישׁ בּוּשָׁה עַל כְּלוּם כִּמְעַט ‘אָת יָפָה’, אָמַרְתִּי, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתְּ מֵהָרֶכֶב כְּדֵי לֹא לְהַגִּיד ‘אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ’ כְּדֵי […]

ללא כותרת

* כְּשֶׁאָת יוֹשֶׁבֶת עַל מִטָּתִי וְצוֹחֶקֶת מִכָּךְ שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה מִיץ תַּפּוּזִים יְשִׁירוֹת מֵהַבַּקְבּוּק, אַחֲרֵי שֶׁרָאִינוּ זֶה אֶת זוֹ בַּלַּיְלָה וּבַבֹּקֶר וְהַחֹשֶׁךְ וְהָאוֹר כְּבָר אִבְּדוּ עֲבוּרֵנוּ חֲשִׁיבוּת וְכָךְ גַּם כָּל הַכִּסּוּיִים – אֲנִי חוֹשֵׁב עַל זֶה שֶׁאַף פַּעַם לֹא אָמַרְתִּי ‘אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ’ כִּי אַף פַּעַם לִפְנֵי כֵן לֹא הָיִיתִי יְצוּר […]

אור גרוס

חוקר.ת גנטיקה של צמחים שכותב.ת שירה בין ניסוי לניסוי. מתעסק.ת בנושאים של מיניות ומגדר, בבדיקה של קיום שאינו ממוסגר על ידי ההגדרות הרווחות, ובמתיחת השפה העברית לכדי כלי שיכול לבטא זהויות מגוונות.

לבנדר

כֹּחַ הָעֲמִידָה שֶׁלּוֹ, עַל גִּבְעוֹל דַּקִּיק נוֹטֶה אַל הָרוּחוֹת. שֶׁמֶשׁ לְלֹא חֶמְלָה, אֲבַק הָעִיר הָעֵדֶר מֵי גֶּשֶׁם מִי זוֹכֵר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת. אַךְ הַתִּפְרַחַת נִשְׁאֶרֶת כְּשֶׁהָיְתָה וְלַמְרוֹת הַכֹּל, עָלִים גְּזוּרִים בְּמִדָּה, יָרֹק וּמֵעֵין אָפֹר הַסָּגֹל אֵינוֹ דּוֹהֶה, הָרֵיחַ הַטּוֹב מֵאֵיפָה לוֹ הַכּוֹחוֹת. בְּלָיַת הָעוֹנוֹת לֹא חָלָה עָלָיו (רַק נַפְשִׁי הַנִּסְדֶּקֶת, עֵינַי […]

ויצמן פינת שרת

שְׁמוֹנֶה וַחֲמִשָּׁה שׁוּרַת רְכָבִים יַפָּנִים לְבָנִים מְאוֹתֶתֶת לִפְנִיָּה בְּרַדְיוֹ מִתְנַגֵּן הַשִּׁיר יַלְדֵי הַמַּהְפֵּכָה אֲנִי מְתוֹפֶפֶת עִם הָרֶגֶל הַפְּנוּיָה הַמַּהְפֵּכָה כְּבָר לֹא תָּבוֹא כָּל הַשּׁוּרָה יוֹדַעַת יוֹם רִאשׁוֹן הוּא הַכָּבוּל שֶׁבְּיָמִים אֲבָל אֲנִי לֹא סוֹגֶרֶת אֶת הָרַדְיוֹ גַּם כְּשֶׁאֲנִי פּוֹנָה גַּם כְּשֶׁאֲנִי חוֹנָה אֲנִי מְחַכָּה לָהּ עַד תֹּם הַשִּׁיר הַמְּעַט שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה […]

שנת אֵבֶל

נַעֲשֵׂיתִי כָּמוֹךְ מִתְהַלֶּכֶת עַל סַף הַבְּכִי עֲטוּפָה בִּמְעִיל טוֹב כִּי תָּמִיד קַר אֲבָל מִתַּחַת לוֹ אֵין עוֹר. מִצְטַלֶּקֶת רַע, בְּרִקְמָה עוֹדֶפֶת כְּמוֹ מַאֲמָץ מְיֻתָּר שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ טוֹב. נִדְמֶה שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה רַךְ, פָּגִיעַ כְּמוֹ הַגֶּלֶד הָרִאשׁוֹן אַחֲרֵי חָתַךְ עָמֹק. מִבְּלִי לְהוֹדוֹת אֲנִי מְחַכָּה שֶׁהַזְּמַן יַעֲבֹר, שֶׁהַבְּלָיָה תַּכְּהֶה שֶׁהֶחָשׂוּף יִדְעַךְ, שֶׁיִּשְׁכַּךְ […]

מאיה ויינברג

משוררת, חוקרת עטלפים ורופאת חיות. פרסמה עד כה שני ספרי שירה, הראשון “שטחים פתוחים”, השני “עיר ותנוחת ההר” זוכה פרס כליל לאקופואטיקה והספר הפותח של סדרה זו בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

עדי וולפסון

1971) משורר, פרופ’ להנדסה כימית ופעיל בנושאי איכות הסביבה והקיימות בישראל. יליד ערד ותושב באר-שבע, אב לשלושה בנים. פרסם עד כה שישה ספרי שירה, האחרון שבהם אֲנִי אַבָּא שלך (פרדס, 2019), ושירים באנתולוגיות ובעיתוני ספרות.