מחבר: מיה פינדייק

מיה פינדייק

(Maya Pindyck) (1978) היא משוררת, אמנית רב־תחומית וחוקרת אמריקאית, זוכת מענק הקרן הלאומית לאמנויות. השירים שפורסמו בגיליון ראו אור בספר השירה השלישי שלה, Impossible Belonging (הוצאת Anhinga, 2023), שזכה בפרס פיליפ לוין לשירה. היא מחברת שותפה של הספר A Poetry Pedagogy for Teachers (הוצאת Bloomsbury, 2022). מתגוררת בפילדלפיה, שם היא עובדת כמרצה וכראש התוכנית לכתיבה ב־Moore College of Art & Design.

שואת עש

בַּלַּיְלָה אֲנִי מַצְלִיפָה בְּמוֹפְעֵי שֶׁקֶט קְטַנִּים שֶׁמַּסְוִים לְבָבוֹת פּוֹעֲמִים. כָּל אֶחָד מַבִּיעַ נְכוֹנוּת לִקְרֹעַ אֶת הַסְּוֶטְשֶׁרְט שֶׁלִּי לִגְזָרִים. לוּ הֲיִיתֶם דּוֹחֲקִים בִּי לִדְרֹךְ אֶקְדָּח בִּמְקוֹם לְהִתְגַּנֵּב עִם הַמַּפִּית שֶׁלִּי. הַלְּוַאי שֶׁלֹּא הָיוּ מַזְכִּירִים לִי אֶת בְּנִי בְּפַסֵּי הָאֵפֶר הַמַּזְהִיבִים שֶׁלָּהֶם. אֲנִי אָדָם חָסִין לְמַכַּת מָוֶת. קַל לְבַלְבֵּל לִכְלוּךְ עִם שְׁיָרֵיהֶם […]

הערות על אגסים

אַגָּסִים אֵינָם שַׁיָּכִים לְאִישׁ. לֹא לַגֶּבֶר שֶׁהוּא בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה לֹא לְיַלְדּוֹ הַנַּגְסָן. פִּסּוֹת קְלִפָּה מַחְלִידוֹת זְרוּעוֹת פְּסוּקִים מְתוּקִים. פִּיּוֹתֵינוּ מְלֵאִים אַגָּסִים. הָאַגָּסִים מֻקָּפִים: שֻׁלְחַן עֵץ, צַלַּחַת אֶבֶן, עַיִן קֵרָמִית – זִכְרוּ כִּי מִישֶׁהוּ עָשָׂה מִכֶּם רֶטֶט. אַגָּסָה אַחַת מְאַזֶּנֶת אֶת הַתַּחַת הַיְּרֵחִי שֶׁלָּהּ עַל אַגָּסִים אֲחֵרִים. אַגָּסִים מְכֻנָּסִים בְּסוֹד. […]

שגיאה הורית בעידן האנתרופוקן

הַבַּת שֶׁלִּי רוֹצָה לִנְגֹּעַ בְּפֶרַח חַי. כָּזֶה שֶׁהַסָּגֹל שֶׁלּוֹ מֵרִיחַ כְּחָזֶה קַיִץ טְלוּל־נְשִׁימָה. רְדוּפַת מַחְשָׁבוֹת עַל מָוֶת מִקְרִי, אֲנִי תּוֹפֶסֶת אֶת יָדָהּ הַלּוֹפֶתֶת – דַּי! – לְלַמֵּד אוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ עַל כּוֹחַ. הַפֶּרַח דַּוְקָא נִדְמֶה נִנּוֹחַ אֲבָל אֲנִי דְּבֵקָה בְּשִׁעוּרֵי הַטּוֹב: עִם כָּל גִּבְעוֹל שֶׁנֶּעְקָר, עוֹלָם נִמְחָה. אֲנָחָה. אֲנִי כְּבָר חָשָׁה […]

שׁקוּפה

אִמִּי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא מְאַבֶּדֶת אוֹתִי כְּכָל שֶׁאֲנִי נַעֲשֵׂית שְׁקוּפָה יוֹתֵר – תַּבְטִיחִי לִי שֶׁלֹּא תִּכְתְּבִי עוֹד שִׁיר שֶׁמְּלַכְלֵךְ עַל הַבַּיִת שֶׁלִּי. טְרוּקַת־עֵינַיִם נָחָה הָאִשָּׁה בַּסָּאבְּוֵי וּמַנִּיחָה יָדַיִם דְּרוּכוֹת עַל אַרְנָקָהּ. הִיא מַזְכִּירָה לִי אֶת אִמָּהּ שֶׁל אִמִּי מַצִּיעָה לָנוּ, הָאֲחָיוֹת, בְּכוֹס מַשְׁחִימָה מִנְחַת עֲלֵי נַעְנַע רוֹתְחִים אֶל הַתֶּה. צַלַּחַת תְּמָרִים […]

התלמידה הישראלית שוכחת

אֶת הַשֵּׁבֶט שֶׁלָּהּ לְהֶרֶף עַיִן לִפְנֵי הַדֶּגֶל שֶׁמֵּנִיס אֶת הַצֵּל מִשְּׁמוֹת הַחַיָּלִים הַנְּעוּצִים לַדֶּלֶת. לְמִי שֶׁנֶּהֱרַג יֵשׁ תַּלְיָן לְהַאֲשִׁים. כְּשֶׁעֵינֶיהָ נִתְלוֹת בְּעֵינֵי הַיֶּלֶד הַשֵּׁמוֹת מִתְפּוֹגְגִים. אוֹ שָׁבִים. רֹאשָׁהּ פּוֹנֶה לַיֶּלֶד הַצּוֹפֶה, יָדָיו בְּצִדֵּי הַגּוּף. הַיָּדַיִם הַיְּחִידוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ. הַיָּדַיִם הַיְּחִידוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ. אֹפֶן חָדָשׁ לִקְשֹׁר גּוּפִים נוֹאָשׁ לְהִתְגַּלּוֹת – כָּחֹל שֶׁל […]

לאשה הישראלית שדאגה שמא הבובה של בתה דברה ערבית

אֲבָל זוֹ לֹא הָיְתָה בְּהֶכְרֵחַ עֲרָבִית יוֹתֵר כְּמוֹ בְּלִיל תְּנוּעוֹת מְשַׁוְּעוֹת לְחֶבְרָה, אוֹ אוּלַי בִּכְלָל לְהֵעָזֵב לְנַפְשָׁן. אֲבָל הִיא אָהֲבָה אֶת הַבֻּבָּה וְאֶת הַכַּפְתּוֹר שֶׁעַל חָזָהּ אֲבָל זוֹ הָיְתָה התְּאוֹמָה שֶׁלָּךְ שֶׁשָּׁפְעָה מִפִּיהָ אֶל הָעֵמֶק וְהַיָּם, שֶׁעִרְסְלָה אֶת לְשׁוֹנֵךְ הַסְּפוֹגִית. אֲבָל זוֹ הָיְתָה בְּהֶכְרֵחַ עֲרָבִית. אֲבָל לַמְרוֹת שֶׁסָּבִי הִגִּיעַ לְפָלֶשְׂתִּינָה […]

יֶלֶד

מִישֶׁהוּ הִתְקִין בְּבֵית הַסֵּפֶר לוּחִית שֵׁמוֹת. מָצָאתִי אֶת זֶה שֶׁיִּעַדְתִּי לִבְנִי הַלֹּא־נוֹלַד: נְסִיךְ־בְּרוֹנְזָה מַשִּׁיק אֲדָווֹת בַּמִּזְרָקָה עִם כָּל אֶחָיו. מִשְׁפַּחְתִּי בָּאָה לְכָאן מֵאֶרֶץ שֶׁאָסוּר לִי לְבַקֵּר בָּהּ לַמְרוֹת שֶׁתַּבְלִינֶיהָ מְמַלְּאִים אֶת אֲרוֹנִי. מִשְׁפַּחְתִּי הָאַחֶרֶת לֹא שָׂרְדָה. פַּעַם חָצִיתִי שָׂדֶה שֶׁמְּכַסֶּה אֶת גּוּפוֹתֵיהֶם. פִּרְחֵי בַּר וַעֲשָׂבִים שׁוֹטִים. כָּאן, סִפּוּרָהּ שֶׁל שׁוּרַת […]