תגית: גרנטה 4

תרגום אחד: משה רון

תרגום אחד: משה רון

שוחחתי עם משה (מוקי) רון על תרגום הסיפור רגע המעבר מאת מתיאס אנאר על תרגום ועריכה שמחתי מאוד כשפנו אלי מגרנטה והציעו לי לתרגם קטע מתוך הרומן רחוב הגנבים מאת הסופר הצרפתי מתיאס אֶנאר. שלוש שנים קודם לכן פרסמתי תרגום לרומן קודם שלו, האזור (חרגול, 2013), ובעקבות הפרסום בגרנטה התאפשר לי […]

רגע המעבר

רגע המעבר

השבועות אצל מר קְרוּס היו תהום של אומללות. חייתי בתוך המוות. התגוררתי בצריף בגן מאחורי העסק, צריפון מלא כלי עבודה ומכלים של קוטלי עשבים, שעמד בו ריח של דלק מכסחה; מנוע חדר הקירור גבל במחיצה, ורעידתו העירה אותי בכל לילה. מר קרוס היה סוגר אותי בתוך המתחם כשיצא בערב ומשחרר […]

תל אביב-איווה: שיחה עם יערה שחורי

תל אביב-איווה: שיחה עם יערה שחורי

"אני כותבת מתוך רגש" אומרת המחזאית האפרו-אמריקאית אדרין קנדי (Adrienne Kennedy), "אני לא מנסה לברר למה. אני פשוט פוקחת את העיניים כשזה ניגמר, ומסתכלת על הדף". איך לדבר על הכתיבה? איך להסביר אותה ולכתוב עליה? האם הכתיבה היא ניסיון ללכוד את שטף החיים ולמשש אותם לרגע? לשזור משמעות חמקמקה בבליל […]

בואי אל התיבה

בואי אל התיבה

כמו הרבה ילדים אשכנזים גם תרצה ליבוביץ' גדלה עם צמא עצום למגע. צמא לא מודע. לו נדרשה לדפדף באלבומי התמונות, ספק אם הייתה מבחינה בחסרון זרועות מחבקות של אמה. את אביה, אם הייתה תוהה על היעדרו, ודאי הייתה מנקה מאשמה בשל תפקידו כצלם. תרצה ליבוביץ', שעמלה על כתיבת הדוקטורט שלה, […]

תסמונת קנדה

תסמונת קנדה

אולי תאמינו לה ואולי לא. אולי הסיפור שלה יישמע לכם מופרע, מופרז. אבל אין לה מה להפסיד. לא שהיא חשבה אי פעם שהיא אחת מהאנשים האלה, שיש להם סיפור שמשתלשל כמו תג שם מהצוואר שלהם. שלום אני נעמה והגבר שהייתי אמורה להתחתן איתו נהרג בתאונת מטוס קל. אני נועם ואני […]

רמלה-יפו-ניו יורק: שיחה עם זהר אלמקייס

רמלה-יפו-ניו יורק: שיחה עם זהר אלמקייס

אפשר לדבר על סופרים מבחינת מלאכתם. השימוש בשפה, היחס לז'אנר או להגדרה ספרותית, ההשפעות של מספרים אחרים על מלאכתם. אפשר לדבר על סופרים מבחינת תפיסת עולמם. הזהות החברתית, הרעיונית או המוסרית שהם מגבשים לעצמם אל מול בעיות הדור מתוך כוונה וייעוד אולי להדהד אותם בין הדפים. אפשר לדבר על סופרים […]

רק מילים לשחק בהן

רק מילים לשחק בהן

החתרנים הוא ספר מסע בספרות ובמודרניזם שראה אור לאחרונה בהוצאת כתר. תחנת היציאה שלי היתה סנט פטרבורג הצארית של האדרת וגוגול, משם התגלגלה הרכבת בחברת אנה קרנינה אל סופה הטרגי של הגיבורה על המסילה והמשיכה מערבה, אל פרוסט (בעקבות הזמן האבוד), ג'ויס (יוליסס) וקפקא (אמן התענית). הרכבת נעצרה על סף […]

בית הנתיבות

בית הנתיבות

לתת לאהוב מיליון שמות, למשוח אותו בכל מילה בשפה, לברוא אותו בכל מילה בשפה, לקרוא לו המקום. לשרטט בשפה את המפה הגיאולוגית שהיא לבו: אני רוצה ללמוד את הסלעים והטקסטורות, את המאובנים שננטעו במעמקי הגוף כשנולד, כשנעשה גוףרקיע מן גוףמים. כל הזמן בעולם (ינוארפברוארמרץאפריל, אלפייםוארבעאלפייםוחמש), ההליכות הרגליות המתישות, הכוויות מן […]

עמונאל פייצביץ, ללא כותרת, 2015

ילדי הגטו – שמי אדם

המחברות הללו הגיעו אליי בדרך מקרה והיססתי רבות לפני ששלחתי אותן לפרסום בבית ההוצאה הביירותי "דאר-אלאדאב". אודה על האמת, היסוסיי נבעו מתחושה מעורפלת של הערצה מהולה בקנאה ושל אהבה מהולה בשנאה. הכרתי אישית את כותב המחברות הללו, שהנו גם גיבורן. שמו היה אדם דַנּוּן או אדם דַאנוֹן. פגשתי אותו פעמים […]