דקדוק

לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ
לְתוֹךְ הַמִּלִּים
וְלִצְמֹחַ בָּהֶן –
יֵשׁ בָּזֶה אֹשֶׁר גָּדוֹל.
כָּל כָּךְ קַל לְהִתְאַהֵב בְּמִלִּים –
כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ זֶה לָקַחַת אוֹתָן בַּיָּדַיִם
וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶן מִתַּחַת לָאוֹר
כְּמוֹ בְּיֵין בּוּרְגּוֹן

אוֹ אָז הַדְּבָרִים מִתְגַּלִּים –
שְׁמוֹת תֹּאַר מִתְמַתְּחִים כַּחֲתוּלִים,
כִּי כְּמוֹ חֲתוּלִים הֵם נוֹצְרוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מָה לְלַטֵּף.
חֲתוּלִים כֹּה רַכִּים חֲמִימִים מִתְמַסְּרִים מְגַרְגְּרִים
בַּעֲדִינוּת מִקְצָבִים אִטִּיִּים מַלְכוּתִיִּים.
חֲתוּלִים כֹּה רַכִּים שֶׁמֵּעֵינֵיהֶם נִשְׁקָפִים אֲגַמִּים יְרֻקִּים
בְּגוֹנֵי מְצוּלוֹת, כִּי קַרְקָעִיּוֹתֵיהֶם מְכֻסּוֹת בְּאַצּוֹת.
מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה אֲנִי בּוֹהָה בְּאִישׁוֹנֵי הֶחָתוּל וְהֵם
מִסְתּוֹרִיִּים, זְגוּגִיִּים, בּוֹגְדָנִיִּים

לְהַבְדִּיל, הִנֵּה גּוּשׁ גָּלְמִי וְהִנֵּה צוּרָתוֹ הַיִּעוּדִית, הִנֵּה גַּם הַתֹּכֶן הַנָּחוּץ,
מְדֻבָּר בְּגַשְׁמִיּוּת קִיּוּמָם שֶׁל דְּבָרִים, בְּחֹמֶר שֶׁנִּצְרַף לְשֵׁם עֶצֶם,
זֶה קִפְאוֹן הָעוֹלָם, זוֹ עֲמִידוּת, זוֹ שַׁלְוַת הַדְּבָרִים הַמֵּתִים.
זוֹ הִתְמַשְּׁכוּת שֶׁעֲדַיִן יֶשְׁנָהּ, מִלָּה שֶׁהִתְמַצְּקָה לְגוּף.
הִנֵּה שֻׁלְחָנוֹת פְּשׁוּטִים וְסַפְסְלֵי עֵץ קְשִׁיחִים,
הִנֵּה עֲלֵי דֶּשֶׁא דַּקִּיקִים וּרְטֻבִּים עֲשׂוּיִים מֵרִקְמָה צִמְחִית,
הִנֵּה כְּנֵסִיָּה גּוֹתִית אַדְמוֹנִית שֶׁמִּזְדַּקֶּרֶת מַעְלָה מַעְלָה עַד לֶאֱלוֹהִים
וְהִנֵּה בִּמְלוֹא פַּשְׁטוּתוֹ לֵב אֱנוֹשִׁי עוֹרְקִי־וְרִידִי

וּמָה לְגַבֵּי אוֹתוֹ נֵס פִּתְאוֹמִי שֶׁהוּא תֹּאַר הַפֹּעַל,
אוֹתָהּ הַפְתָּעָה שֶׁהֵגִיחָה לְלֹא הַתְרָאָה מֵחִכּוּךְ אַבְנֵי
אֵשׁ – מַשֶּׁהוּ קָרָה אַךְ מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְנוּ כֵּיצַד – וְעַכְשָׁו
כְּבָר בָּרוּר שֶׁלָּאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, וּבַאֲלַכְסוֹן,
וְעַכְשָׁו הוּא כְּבָר עוֹטֵף בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶת הַמַּחֲשָׁבָה עַצְמָהּ
בְּבִטְחָה, בְּרַכּוּת, עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר

וְכִנּוּיֵי הַגּוּף הֵם בִּכְלָל חֲדָרִים זְעִירִים,
שֶׁעַל אַדְנֵי חַלּוֹנוֹתֵיהֶם מֻנָּחִים עֲצִיצִים קְטַנְטַנִּים.
כָּל פִּנָּה הִיא מַזְכֶּרֶת מֵהֶעָבָר,
וְהֵן כָּאן עֲבוּרְךָ וַעֲבוּרִי בִּלְבַד.
כָּאן, בְּסוֹדוֹ הַקָּסוּם שֶׁל הָאַבְּרָקָדַבְּרָה,
מְלַבְלְבִים חֻקֵּי הָאַהֲבָה שֶׁל הָאַלְגֶּבְּרָה:
אֲנִי זֶה אַתָּה – אַתָּה זֶה אֲנִי (מִשְׁוָאָה)
אֲנִי בִּלְעָדֶיךָ – אַתָּה בִּלְעָדַי – שָׁוֶוה אֶפֶס.

בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמִים
אֲנַחְנוּ מִתְכַּרְבְּלִים
אֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ אוֹהֲבִים
לִנְבֹּר בַּמִּלִּים הַקְּטַנּוֹת
כְּאִלּוּ הָיוּ מְגֵרוֹת.
אֲנִי זֶה אַתָּה – אַתָּה זֶה אֲנִי. מִשְׁוָאָה.
וְכִנּוּיֵי הַגּוּף הֵם סוֹדִיִּים כְּמוֹ פְּרָחִים,
הֵם כְּמוֹ חֲדָרִים זְעִירִים זְעִירִים,
שֶׁאֶפְשָׁר לָגוּר בְּתוֹכָם בַּחֲשַׁאי
וּלְהִסְתַּתֵּר כָּךְ מִפְּנֵי הָעוֹלָם.

כָּעֵת יֵשׁ לָקַחַת מִלָּה בַּיָּדַיִם
וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ מִתַּחַת לָאוֹר כְּמוֹ בְּיֵין בּוּרְגּוֹן.
לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ לְתוֹךְ הַמִּלִּים וְלִצְמֹחַ בָּהֶן – יֵשׁ בָּזֶה אֹשֶׁר גָּדוֹל.
כָּל כָּךְ קַל לְהִתְאַהֵב בְּמִלִּים

מהדורה מקוונת | יוני 2026
תרגם: גילעד שירם

תגיות: גילעד שירם