מחבר: ג'וי ברנרד

ג'וי ברנרד

היא כוריאוגרפית, פרפורמרית, אמנית רב-תחומית ועיתונאית. ביצירותיה במחול, בתיאטרון, בוידאו, בסאונד ובכתיבה היא חוקרת את הקשר בין שפת הגוף לשפה הכתובה והמדוברת. ג'וי הציגה את עבודותיה במגוון פסטיבלי מחול וקולנוע, בתערוכת יחידה ובתערוכות קבוצתיות במוזיאונים ובגלריות, ובהם: מוזיאון רמת גן לאמנות, מוזיאון זומו, גלריה אלפרד, פסטיבל הפרינג' ירושלים, פסטיבל "פועלות", פסטיבל "שירות חדרים", פסטיבל "מיפו עד אגריפס", תיאטרון החנות ועוד. בשנת 2024, זכתה בפרס "הביצוע יוצא הדופן" מטעם חבר השופטים של פסטיבל סרטי האמנות של אתונה על משחקה בסרט "מכאן אנחנו ממשיכים בנפרד", אשר אותו גם כתבה וביימה. בשנת 2025, זכתה במלגת הצטיינות ע"ש נירה פרידמן למימוש מחקר אקדמי, ובמלגת פיתוח יצירת מחול ותוכנית שהות אמנית מטעם "יעל – בית ליוצרי מחול עצמאיים".
כתיבתה העיתונאית, שירתה והמסות פרי עטה של ג'וי רואות אור תדירות במגוון עיתונים וכתבי עת, עליהם נמנים: עיתון "הארץ", מגזין פורטפוליו, ערב רב, מגזין הספרות "גרנטה", The Jerusalem Post, Flash Art, Collectors Agenda, The Art Newspaper ועוד. בעלת תואר ראשון במחול מטעם האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, שם היא משלימה כעת תואר שני במחול, עם התמחות בכוריאוגרפיה. בימים אלה היא לומדת להיות מורה ומטפלת בשיטת פלדנקרייז.

אותו הנהר פעמיים

אותו הנהר פעמיים

ת', תשליך "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז', פסוק י"ט) "אף אדם לא דורך פעמיים באותו הנהר, משום שזה לא אותו הנהר והוא לא אותו האדם". אני לוחשת את המילים הללו שמיוחסות להרקליטוס, הפילוסוף היווני שחי ופעל בתקופה הקדם-סוקרטית, בעודי מתקדמת בזהירות במים הקרים של […]

ריקוד נוגד-פרידה

ריקוד נוגד-פרידה

"שם, במרחב שבין העולם הפנימי לחיצוני, שהוא אותו מרחב בין אנשים – מרחב המעבר – מתרחשות מערכות יחסים אינטימיות ויצירתיות".[1] כאישה, הפחד הגדול ביותר שלי הוא מפרידות. אף פעם לא ידעתי איך להתמודד עם סופים. כשמקיץ הקץ, אני נאלמת ונעלמת. אני לא מיטיבה להתמודד עם מסיבות סיום, עם טקסי הענקת […]

בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת הַיּוֹרְדוֹת

בַּיְּצִיאָה מִתַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת יִצְחָק נָבוֹן בִּירוּשָׁלַיִם אַתְּ רוֹאָה נַעֲרָה גִ'ינְגִ'ית מְטַפֶּסֶת, קוֹמִית וְנִמְרֶצֶת, בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת הַמּוֹבִילוֹת מַטָּה. הִיא נִלְחֶמֶת נֶגֶד כִּוּוּן הַתְּנוּעָה, מִתְנַשֶּׁפֶת, מְחַיֶּכֶת, וְרַק לִקְרַאת הַסּוֹף, כְּשֶׁהַמַּדְרֵגוֹת נִבְלָעוֹת בְּתוֹךְ עַצְמָן, כְּמוֹ אָקוֹרְדְיוֹן, כְּמוֹ קֶסֶם עָצוּב, הִיא מַתְחִילָה לִפֹּל. אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁתַּחְשְׁבִי עַל הַנַעֲרָה הַזּוֹ, אַתְּ תִּזְכְּרִי אֵיךְ הִיא […]

רְחוֹב אָלֶנְבִּי (אֶל הַיֶּלֶד שֶׁכְּבָר לֹא נַעֲשָׂה)

כָּל אָדָם בָּרְחוֹב הוּא הַזְמָנָה לִפְעוּלָה. נַגִּיד עוֹבֵר גֶּבֶר מְבֻגָּר וַאֲנִי מְדַמְיֶנֶת שֶׁהוּא אוֹדִיסֵאוּס שֶׁלָּקָה בְּאַלְצְהַיְמֶר, אִם הוּא יִשְׁאַל אוֹתִי אֵיפֹה אִיתָקָה אֲנִי אַגִּיד לוֹ שֶׁהוּא הִגִיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ, שֶׁהַמִּלְחָמָה נִגְמְרָה וְהוּא חָזַר הַבַּיְתָה, אוֹ אֲפִלּוּ אַצִּיעַ שֶׁנֵּרֵד לַיָּם עֵירֻמִּים וְנִזְרַע בַּחוֹל גַּרְגִּירֵי מֶלַח, וְכָךְ דֶּרֶךְ הַחוּשִׁים הוּא יִזָּכֵר מִי […]

תַּחֲנַת בְּלוּמְפִילְד

בְּהַמְתָּנָה לָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה שֶׁתִּכָּנֵס וְתַעֲגֹן בַּתַּחֲנָה אֲנִי חָשָׁה אֶת כְּבֵדוּת הַחֹמֶר שֶׁהוּא אֲנִי, הַגּוּף הַזֶּה שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן, שֶׁקָּרַב וְרָחַק, שֶׁאָהַב, נֶאֱהַב, נֶהֱדַף, נִדְחַק שֶׁחֻלַּל, שֶׁהֻשְׁפַּל, שֶׁהֻכְתַּר, שֶׁהֻפְקַר שֶׁרָקַד וְצָחַק שֶׁהִתְכַּוֵּץ וְגָמַר שֶׁהָלַךְ וְחָזַר הָלוֹךְ וָשׁוֹב וְרָצוֹא עַד צֵאת הַנְּשָׁמָה מִקִּרְבּוֹ (מִבֵּית הַמְּאָהֵב לְבֵית הָאָב, מֵעִיר אַחַת לְאַחֶרֶת, מֵהַכְּתִיבָה לַמָּחוֹל וּבַחֲזָרָה, […]

נראה לי שזה זה

אָמַרְתָּ לִי שֶׁזֶּה מֻרְכָּב אָמַרְתִּי לְךָ נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה זֶה שֶׁכָּל הַמִּשְׁאָלוֹת שֶׁלִּי הִסְתַּכְּמוּ בְּזֶה שֶׁכָּל הַטֶּקְסְטִים שֶׁכָּתַבְתִּי עִם הַגּוּף וְכָל הַתְּנוּעוֹת שֶׁנִּסַּחְתִּי בַּשָּׂפָה זֶה זֶה, זֶה מַמָּשׁ שָׁם, מֵעֵבֶר לְ- נוּ, אַתָּה לֹא רוֹאֶה? שֶׁכָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁלִּי מִתְנַקְּזוֹת לְזֶה שֶׁכָּל הָאֲהָבוֹת שֶׁלִּי, כָּל הָאִחוּדִים וְהַפְּחָדִים שֶׁכָּל הַתְּשׁוּקוֹת, כָּל הַזִּיּוּנִים, […]

נראה לאחרונה ב

(בעקבות דוד אבידן) אֲנִי כּוֹתֶבֶת לְךָ עַל אֱלֹהִים וְאַתָּה כּוֹתֵב לִי עַל לָאקָאן אֲנִי כּוֹתֶבֶת לְךָ עַל יְרוּשָׁלַיִם וְאַתָּה כּוֹתֵב לִי עַל תֵּל אָבִיב אֲנִי כּוֹתֶבֶת לְךָ עַל אִמָּא שֶׁלִּי וְאַתָּה כּוֹתֵב לִי עַל צִלּוּם אֲנִי כּוֹתֶבֶת לְךָ עַל יְלָדִים וְאַתָּה כּוֹתֵב לִי עַל מִין אֲנִי כּוֹתֶבֶת לְךָ עַל תְּנוּעָה […]

שיר זיכרון לשכחה

חָשׁוּב לִזְכֹּר שֶׁאֵינֵךְ הַבְּעָלִים שֶׁל דָּבָר מִלְּבַד שְׁתֵּי רַגְלַיִם, שְׁתֵּי יָדַיִם וָלֵב מְפַרְפֵּר בֶּחָזֶה מִלְּבַד הַגּוּף הַזֶּה שֶׁלֹּא בָּחַרְתְּ, שֶׁעָזַבְתְּ, שֶׁהֶחְזַרְתְּ אֵלַיִךְ חָשׁוּב מְאוֹד לִזְכֹּר זֹאת כְּשֶׁאֵין מַעֲנֶה לַמִּכְתָּב שֶׁשָּׁלַחְתְּ כְּשֶׁאֶגְרוֹפַיִךְ הוֹלְמִים עַל דֶּלֶת שֶׁאֵינָהּ נִפְתַּחַת כְּשֶׁהַשָּׂפָה הַזָּרָה עוֹמֶדֶת עַל סַף לְשׁוֹנֵךְ וְהַמִּלִּים לֹא מַצְלִיחוֹת לְהֵאָמֵר חָשׁוּב לִזְכֹּר כְּשֶׁהָרִקּוּד בּוֹגֵד […]

בגוף אני מבינה

רָצִיתִי לוֹמַר לְךָ שֶׁהַזְּמַן הַחוֹלֵף כֵּן כּוֹאֵב לִי הוּא כּוֹאֵב בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם הַמְּחוֹלְלוֹת הוּא כּוֹאֵב בָּרֶחֶם רָצִיתִי לוֹמַר לְךָ שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר שֶׁכּוֹאֵב, שֶׁלֹּא תָּמִיד בְּכָל דָּבָר חַיָּב לִהְיוֹת מֻכְמָן שִׁעוּר. רָצִיתִי לוֹמַר לְךָ שֶׁבַּגּוּף אֲנִי מְבִינָה תָּמִיד חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה מְעַט מִדַּי, שֶׁאֲנִי חַיֶּבֶת לְהַצִּיעַ אֶת רִילְקֶה וְקִירְקְגוֹר, אֶת ג'וֹן קֵיְג' […]