מחבר: גרנטה
גרנטה 12: חיים אילמים – כתיבת טבע חדשה
חיים אילמים, הגיליון ה־12 של גרנטה בעברית, מוקדש להתבוננות ביחסי האדם והטבע דרך הספרות. בדרכה המקורית והייחודית, משתמשת הספרות בשפה הכתובה – אותו כלי פלאי שמבדיל את בני האדם משאר היצורים החיים – כדי להתבונן בתודעה האנושית עצמה ובאופנים שבהם היא תופסת את סביבתה. הטקסטים שמופיעים בגיליון ויחסי הגומלין ביניהם רוויים מגעים וקשרים, הזמנה להפנות את הקשב אל קולו של בעל החיים, אל דממת העץ, אל המלמול בלשונות הים, אל חוקי האדמה: הרוח, הגשם והאש. הגיליון מכנס יחד יצירות שמתבוננות החוצה מבעד לזגוגית, אך מכירות בקיומו של החלון: סיפורים קצרים, שירה ומסות של קולות חדשים ורעננים, לצד קולות ספרותיים מבוססים יותר שהיחס שלהם אל "כתיבת הטבע" הוא מפתיע ולא טריוויאלי. רבים מהקולות מתפרסמים בו לראשונה בעברית ובכך משלימים חוסרים רבים על מדף כתיבת הטבע בעברית. את היצירות מלוות עבודות אמנות של אמנים ואמניות מקומיים.
גרנטה 12 | חיים אילמים – כתיבת טבע חדשה
"כתיבת טבע" הפכה לתחום, גודרה בתחומי הז'אנר. עד לפני כמה שנים נחשב העיסוק בה לאסקפיזם, לסוג של מותרות — הרהורים של האדם על יפי הנוף או על נבירת החרק בפרח נדמו רומנטיים, מנותקים כמעט. אך ה"טבע" כבר לא מציע נחמה מעסקי בני האדם. להפך: הקריאה על הטבע הפכה לעתים קשה […]
גרנטה 11 | אדמה אחרת: כתיבה הודית חדשה
گھر میں تھا کیا کہ ترا غم اسے غارت کرتا وہ جو رکھتے تھے ہم اک حسرتِ تعمیر سو ہے מָה הָיָה שָׁם בַּבַּיִת, שֶׁמִּיִּסּוּרֶיךָ בָּא חֻרְבָּנוֹ? כָּךְ הוּא מָה שֶׁנָּצַרְנוּ, עֶרְגָּה לִתְקוּמָה (מירזה אסדאוללה גָאלִיבּ, דיוואן אוּרְדוּ, גאזאל 135) "אדמה אחרת" הוא אוסף המכנס בתרגום יצירות פרוזה, שירה והגות […]
גרנטה 11: אדמה אחרת | כתיבה הודית חדשה
אדמה אחרת הוא אוסף המכנס בתרגום יצירות פרוזה, שירה והגות מתת-היבשת ההודית. רוב הטקסטים מציגים נקודות מבט מן השוליים ומעולמם של מיעוטים, כאלו שבדרך כלל אינן נגישות בקלות לקוראים מחוץ להודו עצמה. הקו הראשי שהנחה את כינוס הטקסטים נוגע לאפשרות כינונו של דיאלוג אחר עם הודו – אמנותי, חברתי, פוליטי – כזה שיוכל אולי "להישאר" באסיה ולא יידרש לעבור דרך המערב לשם בירור ערכו ומשמעותו. היצירות הטקסטואליות זוכות גם לחיזוק מעבודותיהם של אמנים חזותיים מעניינים הפועלים היום בהודו, ששובצו ביניהן.
גרנטה 10 | חללי מבוכה
חללי מבוכה הם הזמנה לשוב ולדמיין יחידת זמן מעבר המאופיינת במצב של אי-נוחות, לעתים בושה, מצב שבו התנועה מוגבלת, וההתבוננות נוטה פנימה, ללא מטרה או כיוון. כשעוברים בחללי המבוכה צצים ועולים רגשות של דיסאוריינטציה, פחד, עיוורון, טראומה וזרות פנימית; תחושה עזה של געגוע והתרפקות על זיכרונות רחוקים; וגם, רצון להיחלץ מהקיים ולעבור לחלל המבוך הבא. השהייה בתוך חללי מבוכה היא הזדמנות להתערבב עם רסיסי זהות מנוגדים לשלנו ולסמן נקודות ציון חדשות של גילוי, קינה, שתיקה או חזרה למקום שממנו באנו.
גרנטה 10 | חללי מבוכה – פתח דבר
קוראות וקוראים יקרים "חללי מבוכה" הם הזמנה לשוב ולדמיין יחידת זמן מעבר המאופיינת במצב של אי-נוחות, לעתים בושה, מצב שבו התנועה מוגבלת, וההתבוננות נוטה פנימה, ללא מטרה או כיוון. כשעוברים בחללי המבוכה צצים ועולים רגשות של דיסאוריינטציה, פחד, עיוורון, טראומה וזרות פנימית; תחושה עזה של געגוע והתרפקות על זיכרונות רחוקים; […]
גרנטה 9 | כתיבה ספרדית חדשה
המהדורה העברית של גרנטה גאה להציג אסופת סיפורים קצרים ממיטב הספרות הספרדית החדשה. שישה-עשר סיפורים קצרים של קולות בולטים, אשר חלקם נבחרו על ידי עורכי גרנטה לרשימת "המיטב בדורם" לכתיבה ספרדית חדשה וחלקם קולות חדשים שסיפוריהם ראו אור לראשונה במהדורה הספרדית של גרנטה.
גרנטה 8 | התכתבויות
יש מי שיאמרו כי הכתיבה קדמה לדיבור, וכי האדם התכתב עם העולם עוד לפני שידע להפוך את נהימות הקול למילים טעונות במשמעות. ניסיונות ההתכתבות הראשוניים ביטאו כמיהה לחיבור עם היקום, תשוקה לקשר, יותר משעסקו בהמשגה ובהגדרה, ורק במהלך הזמן ועם התהוות שפת הדיבור הוכפפו הסימנים הכתובים למשמעות קונקרטית, למילים ולמצלול. אם הכמיהה לקשר קדמה לניסיון להבין את העולם ולקרוא לדברים בשמם, נראה כי ההתכתבות היא ביטוי בראשיתי להשתוקקות לקרבה, לרצון להפר את הבדידות ולחרוג מהגוף, והדהוד לכך אפשר אולי למצוא במילים "לכתוב" ו"לבכות", שחולקות אותיות משותפות.
קוראים וקוראות יקרים, מכתב מהמערכת
הסיפור הקצר, בניגוד לרומן, אוהב חברה. הוא זקוק לחברה: כתב העת, שהוא מקום של דיאלוג, מפגש ומעשה שותפות, הוא החברה שאליה משתוקק הסיפור הקצר. [רונית מטלון, מתוך ספר המסות עד ארגיעה, בעריכת מיכל בן נפתלי ומיכאל גלוזמן, הוצאת אפיק, 2018] קוראות וקוראים יקרים, מכתב מהמערכת יש מי שיאמרו כי הכתיבה […]