רשימות אחרונות

מחושך לצבע

מחושך לצבע

בשנים האחרונות הצבע השחור הוא, עבורי, נקודת התחלה מעניינת לצאת ממנה. לצאת מחושך לצבעים אחרים – לא בהכרח ללבן. יכול להיות שנקודת המוצא שלי היא בכלל מחושך, לא תמיד האור בוקע, אבל לרוב יש אופק כלשהו, או צבע שמסמל אותו. ציורי הפרחים המגיחים כצל של עצמם נוצרו בזמן סגרי הקורונה, […]

“טיפיטצ’נה ישראלנקי”: מערב-מזרח ים תיכוני

“טיפיטצ’נה ישראלנקי”: מערב-מזרח ים תיכוני

הזמנתי את ניסן שור לשיחה עבור ספרי שבהתהוות: “בזכות הלבנטיניות”. ניסן שור ביים את הסדרות הדוקומנטריות ״לרקוד עם דמעות בעיניים״ (מבוסס על ספרו שעסק בהיסטוריה של תרבות המועדונים והדיסקוטקים בישראל), ״אנשי המכירות – הסיפור של עולם הפרסום הישראלי״ (שתיהן לערוץ 8) ו״מקום בצמרת – שישה פרקים על פופ ישראלי״ (ערוץ 1). הוא בעל טור אישי במוסף גלריה שישי של […]

פתאום, הכול היה אחרת!

פתאום, הכול היה אחרת!

אנה:   יש איזה ספר שיש בו שני גברים שהולכים לאנשהו, נוסעים מחוץ לעיר לחופשה, אני חושבת, משהו כזה. אז הם הולכים ביער, והם רואים ציפור דרור מתה. והציפור המתה תלויה מענף על חוט. זוהר:   קריפי. אנה:    כן, משהו בציפור המתה הזאת היה מאוד קריפי, כמו איזה סימן […]

כרתים

כרתים

אל הכפר היווני בהרים, מרחק חצי שעה נסיעה בדרכים המתפתלות מהעיר המכוערת שבה שוכן שדה התעופה העולה על גדותיו, נסעה לבדה. בהתחלה קשה היתה המחשבה לנסוע לבדה. כעבור זמן: קלה להפתיע. בסופו של דבר, געגוע ממשי חשה רק אל ירדנה – למבט החם בעיניה הכהות, לכשכוש הזנב שמטלטל בעוז את […]

טופי

טופי

כמה ימים אחרי שעברנו לבית החדש שלנו במושב, עוד משפחה הגיעה לגור בבית הצמוד אלינו. אמא שלי אמרה שגרה שם ילדה בגילי ושלחה אותי אל השכנים. לא רציתי ללכת. ידעתי, פשוט ידעתי, אפילו לפני שראיתי את הילדה, שהיא לא תרצה להיות חברה שלי. חשבתי אז שקשה לאהוב אותי. לא הייתי […]

Two pages with several drawings, ca. 1901–ca. 1907, India ink on drawing or watercolor paper, 6.3 × 13 cm.

הרישומים של קפקא

פרנץ קפקא ידוע בעיקר בשל הרומנים המשפט והטירה – כתבים ששומרו על ידי חברו מקס ברוד בניגוד לרצון המחבר. מקס ברוד אסף ושמר לא רק את כתביו הספרותיים של קפקא אלא גם את הרישומים שלו, מיד לאחר השלמתם. קפקא עסק ברישום בעיקר במהלך לימודיו באוניברסיטה הגרמנית בפראג בשנים 1906-1901, במקביל […]

ירח משְׁקלוב באַרְבָּט

ירח משְׁקלוב באַרְבָּט

פגשתי לאחרונה יהודי משְׁקלוב באַרְבָּט,[1] ממש ליד הכניסה לתיאטרון וכְטנגוב, והוא סיפר לי על הירח שלו בשקלוב, שהבריח אותו למוסקבה. הוא ישב לצד דוכן סיגריות של מוֹסֶלפְּרוֹם[2] והחזיק ספר ביד. כל הרוכלים של מוסלפרום תמיד אוחזים בספר ועסוקים בקריאה. הם אנוסים לשבת ליד הדוכנים שעות ארוכות, והספר עוזר להם לפרוט […]

באמא

באמא

אמא גדלה בשיכון עם תריסר ילדים. סירים וריחות טיפסו על קירות, חלקם של אוכל, השאר נתמלאו במה שיצא ממנו. וילונות מבד זול נתלו על תקוות שווא, בתוך הרים וגבעות של חפצים וזבל, חולשים בערבול על המרחב שלא היה. יש לה נטייה לזרוק דברים. כמו איזו תגובת נגד לאגרנות, חלוצת ה”זרקנות” […]

על חתול הנם על שרוול, ועוד סיפורים

על חתול הנם על שרוול, ועוד סיפורים

לפני כעשרים וחמש שנה התמזל מזלי לשמוע את אחת ההרצאות הנדירות של יואל הופמן, שלא במסגרת עבודתו באוניברסיטת חיפה. ההרצאה עסקה בניסויים בבעלי חיים.[1] מי ששמע את ההרצאה ודאי לא יופתע לגלות שכל אחד ואחד מספריו של הופמן מספק רגעי חסד רבים אשר במרכזם עומדים בעלי חיים. גם בספר סיפורים, […]