רשימות אחרונות

אדיס אבבה-פיאוריה-וושינגטון-ניו יורק: שיחה עם דינאו מנגסטו

אדיס אבבה-פיאוריה-וושינגטון-ניו יורק: שיחה עם דינאו מנגסטו

זמר הפולק האמריקאי פיט סיגר אמר פעם שהשינוי בא לעולם בזכות אלפי הסיפורים הקטנים והאלמוניים, ולא בזכות הסיפור הגדול שבא מלמעלה. ותפקיד זמר הפולק הוא ללקט את הסיפורים האלה ולשיר אותם כדי שהקול שלהם לא ידעך או יישכח. הסופרת האפריקאית אמינטה פורנה תוהה במסה שכתבה ב-2015 מהי ספרות פוליטית, ומדוע […]

פרס ברלין לספרות עברית יפה

פרס ברלין לספרות עברית יפה

ביום למחרת, חזי התעורר מאוחר מדי. הוא דאג שאולי הלנה כבר יצאה מבית החולים באוּרבַּנשטראסה, בטרם הספיק לדבר ולסייע. הוא התאכזב מעצמו כשנזכר שרצה להזמין את יוהאנס בירנה, מכוון-הפסנתרים שהלנה פעם הכירה לו. חזי חשב שאולי, כך, הלנה תגיע הביתה אל פסנתר מכֻוון ולא תצטרך לכוונו בעצמה. חזי נכנס לבגדים, […]

בואי

בואי

מישהו כתב לי ואמר, בואי, ואני עניתי, מתי, והוא אמר, עכשיו, אז באתי. אני לא זוכרת בדיוק מה עשינו אבל אחר כך הוא כתב שוב, אמר, אני עדיין חושב על הזין שלי בפה שלך, אז ידעתי שהזין שלו היה בתוך הפה שלי, וכשהוסיף, בפעם הבאה אזיין אותך בתחת, ידעתי שלא […]

Strips

Strips

העבודה שלי נוצרת לרוב במפגש עם אתרים ארכיאולוגיים, נופים נשכחים ופינות טבע ריקות מאדם. החיפוש אחר שרידים ועדויות נוצר בשכבות הזמן שמתגלות בצילום ובאובייקטים שהופכים לראיות. אני מנסה לבדוק את הזמן והמרחב החד משמעיים בעבודות שלי ואת הקצוות המושגיים והפיזיים בפעולת הצילום, המדיום בו אני יוצרת. שיר רז, אוקטובר 2018 מהדורה […]

ירח פרחים

ירח פרחים

ירדתי אל השביל שנמתח בין ג’ומסה לבתאן. בעודי צועד עליו לבדי, רגלי הרגישו את פיתולי השביל ואת חספוס הדרך במעין כבדות חדשה. לא תמיד אני וג’ונלי דיברנו כשצעדנו יחדיו, פעמים רבות סתם שתקנו והלכנו, אך לפתע כל צעד על חצץ השביל נשמע רועש יותר מאשר בכל הליכה קודמת. מאין הגיעה […]

הרהורים

הרהורים

בעוד היא אחוזה בתוכן מכתבה המוזר ורצה איתו לכיוון האוטובוס, היא הרהרה: האם לשליחת מכתב נחוצים כל המרחקים האלה מאחורי גבו של נהג אוטובוס מותש? חציתי את העיר לאורכה ולרוחבה בחפשי סניף דואר יאה כדי לשלוח את הניירות שלי. לא, לא הסתפקתי בחיוכן של עובדות הסניף בשכונה היפה שלי, ולא […]

Torn from the Pages

Torn from the Pages

עבודתי מתמקדת בדיאלוג שבין ההכרה המודעת לבין תת ההכרה, הרשמים והחוויות המאוחסנים בתוכה. דרך העבודות שלי אני מנסה לחזור ולחקור איך הייתי מרגישה אם אפשר היה לראות את תת ההכרה באופן מוחשי. אני מנסה לתת ביטוי צורני לתנועה האמורפית של הרגשות, המחשבות והטראומות הצפונות בתוך מחסני התודעה, ולהמחיש את ההשפעות […]

שער הייסורים

שער הייסורים

מאחורי כל כנף דלת מסתתר סיפור, וסיפורה של ח’אולה הוא הסיפור ששינה את התובנות של כולם. אבּראהים לא חזר עוד להיות כפי שהיה, וגם לא שרה ומארי. סיפורה של ח’אולה שבר את לבבות כולם, והֵדָיו הותירו בהם פצעים שלא יגלידו לעולם. אנשים התקשו להבין אותו, שכן היתה בו משום דעיכה […]

נצרת-סופיה-אבו-סנאן-חיפה: שיחה עם ראוויה ברבארה

נצרת-סופיה-אבו-סנאן-חיפה: שיחה עם ראוויה ברבארה

“מהו המקום?” שואל הסופר הניגרי טג’ו קול (Teju Cole) בספר המסות שלו (2016 ,Known And Strange Things, Faber & Faber), האם רק חלל מצומצם וקפוא בזמן או משהו רחב יותר הלובש ופושט צורה לאורך תקופות שונות ועל פי נקודת המבט של ההתנסות שלנו במקומות אחרים? עבור שבט האיגבו בשיר “שיעור גיאוגרפיה” של המשורר […]

שער מארי: איזה עבר!…

שער מארי: איזה עבר!…

לרכוב על סוסת החיים במהופך משמעו להתקדם בניגוד לכיוון הרוח מבלי לראות את אשר לפניך כפי שאתה רואה את אשר מאחוריך. זה מה שקרה למרבית הפליטים במולדתם. סיפורה של מארי טווה חוטים של רֵעות במארג החיים החברתיים של הכפר, עורר תהיות נוכח המציאות הבלתי מובנת וגרם לאבּראהים לנקוט עמדה שונה […]

ניוטון-ווהאן-ניו יורק-לוס אנג’לס: שיחה עם אוטסה מושפג

ניוטון-ווהאן-ניו יורק-לוס אנג’לס: שיחה עם אוטסה מושפג

אוטסה מושפג נמנית עם רשימת הקולות המבטיחים של גיליון העשור של גרנטה: כתיבה אמריקאית חדשה, ופרסמה בו את הסיפור ברום. מושפג היא המחברת של הנובלה (McGlue (2014, של הרומן Eileen , שנכלל ברשימת המועמדים הסופית לפרס מאן בוקר לשנת 2016 ויראה אור בקרוב בעברית, ושל קובץ הסיפורים הקצרים (Homesick for Another […]

שער אבּראהים: האהבה שהייתה לקלון

שער אבּראהים: האהבה שהייתה לקלון

כפי שלא ידעה מה עובר עליו, כך גם הוא לא ידע מה עובר עליה. הבילוי הלילי של אבּראהים היה מעולם אחר, עולם שחילץ אותו משאול תחתיות וגרם לו לרחף בעולמות שכלל לא היה מודע לקיומם. משהתוודע אליהם לראשונה חשב אותם לאסורים, אך לאחר שטעם מהם הבין שאסור לו שלא לטעום […]

מכתבים משנה שעברה

מכתבים משנה שעברה

1. אתמול הייתי בהופעה של כמה מאותם אנשים שמחזיקים על כתפיהם את כל העולם שלי. הייתי ב”מזקקה” בירושלים. נדמה לי שכשאני מדמיינת את ירושלים, אני מדמיינת את המאורה הזאת, מעין פאב-מועדון שמתקיימות בו הופעות קטנטנות, שבקושי יש בהן מקום לקהל. נדמה לי שבלי האנשים האלה אין ירושלים. אתה מבין למה […]

מכתבים מהמלחמה

מכתבים מהמלחמה

“מכתבים מהמלחמה” לקוחים מתוך D‘este viver aquí neste papel descripto: Cartas da Guerra, ספר שערכו שתי בנותיו של לובו אנטונש, ואשר מאגד את מכתביו לרעייתו הראשונה, מריה ז’וזה, מימי השירות הצבאי שלו באנגולה. הם נפגשו בשנת 1966, וכאשר השלים את לימודי הרפואה שלו ב-1969 נשלח לשרת באנגולה כרופא בצבא פורטוגל […]

קוראים וקוראות יקרים, מכתב מהמערכת

קוראים וקוראות יקרים, מכתב מהמערכת

הסיפור הקצר, בניגוד לרומן, אוהב חברה. הוא זקוק לחברה: כתב העת, שהוא מקום של דיאלוג, מפגש ומעשה שותפות, הוא החברה שאליה משתוקק הסיפור הקצר. [רונית מטלון, מתוך ספר המסות עד ארגיעה, בעריכת מיכל בן נפתלי ומיכאל גלוזמן, הוצאת אפיק, 2018] קוראות וקוראים יקרים, מכתב מהמערכת יש מי שיאמרו כי הכתיבה […]

חיפה-תל אביב-ירושלים, שיחה עם רונה ברנס

חיפה-תל אביב-ירושלים, שיחה עם רונה ברנס

הפסיכואנליטיקאי השנוי במחלוקת הרולד סירלס מספר באחד מספריו על המפגש הבא בינו לבין מטופל שלו: “כאשר ישבנו בשקט, ומרדיו לא רחוק התנגן שיר עדין ורומנטי… חשתי לפתע שהאיש הזה יקר לי מכל אדם אחר בעולם, כולל אשתי” (בתוך על אי-היכולת לחלום, תומס ה’ אוגדן, עם עובד, 2011). המשורר האפריקאי-אמריקאי סטרלינג […]

נומה עמק

נומה עמק

מערכה שלישית תמונה ראשונה נומה עמק הלשכה. רה”מ: מה אומרים עליי בחדשות הבוקר? נורית: עוד לילה, אדוני. רה”מ: השמש תמיד מאכזבת. נורית: יש לך ציפיות גבוהות מהעובדים שלך, אדוני, כמו גם מעצמך. רה”מ: השמש היא סוכן כפול. יש עיתון שלא קראנו? נורית: קראנו הכל. נותר רק גיליון דק של “נומה […]

מונטריאול-ירושלים-תל אביב-קריית טבעון: שיחה עם יונתן לוי

מונטריאול-ירושלים-תל אביב-קריית טבעון: שיחה עם יונתן לוי

“החיים האמיתיים אינם עוד. עם זאת אנחנו עדיין בעולם”, כותב הפילוסוף הצרפתי עמנואל לוינס בפתח ספרו הגדול כוליות ואינסוף. זוהי פרפרזה על משפט של המשורר ארתור רמבו, והכוונה היא שהאדם המודרני נוטה להתכנס אל המקום המוכר לו, אל “הבית”, וחושש מהחיים המתדפקים מבחוץ “מבעד לדלת” או הקוראים לו מבפנים בלילות […]

חופשה כמו באירופה

חופשה כמו באירופה

בן דוד של קרלו מפריז התקשר אליהם פתאום בצהריים, ואמר שהוא ואשתו אירן רוצים לקפוץ Dopo cena, אחרי ארוחת הערב. אין צורך לטרוח! הם יודעים שבוודאי יש להם ימים ארוכים של טיולים בהרים, והילדים וכל זה, אין הרי צורך להסביר להם, אבל גם הם כאן עכשיו, ממש לא רחוק, בעיירת […]

מָמוּתָה

מָמוּתָה

בקיץ של אותה שנה מת מבקר הספרות האחרון. הבריות לא זכרו את מותו. לא את מותו ולא את מותם של מבוקריו שהלכו לעולמם באותו קיץ זה אחר זה, במהירות מפתיעה, לא מוכנים להיפרד איש מיריבו. עם פטירתו של אחד באו בעקבותיו האחרים, דורשים להוסיף מילה אחרונה, לסגור חשבון, להתווכח עוד […]

Domesthetic

Domesthetic

Domesthetic היא סדרת ציורים שנוצרה מתוך התבוננות בשגרה, בשכונת ‘קרול’ בפתח תקווה שבה אני מתגוררת כיום. היא יכלה להיות כל שכונה אחרת בכל עיר אחרת עם נופים של אדריכלות פונקציונלית. שאלות תמימות הנחו את העבודה, מהו בית? ומהם גבולותיו? איפה נגמר הפרטי ומתחיל הציבורי? הגירה בגיל צעיר ועשרות מעברי דירה […]

כפר אלרואי-חיפא-יאפא – שיחה עם שיח’ה חליווה

כפר אלרואי-חיפא-יאפא – שיחה עם שיח’ה חליווה

“I Remember you was conflicted” ו-“Ain’t nobody praying for me” הם שני משפטים השזורים לאורך שני האלבומים האחרונים של הראפר האמריקאי קנדריק לאמאר, שאוהב לחזור באלבומיו על משפטים מסוימים. התמונה שמצטיירת היא של תודעת הפקר ובדידות, של ההכרה המבהילה בחשכת היקום, לא כמקום סופני ומכלה אלא דווקא כאמצעי לריפוי, כמנוע […]

ריאליזם חברתי

ריאליזם חברתי

את ההשראה לעבודה שלי אני מוצאת במציאות סביבי. במשך תקופה פעלתי לפי חוקים אימפרסיוניסטיים – הציורים נעשו בעקבות התבוננות והתרשמות מיידית חזקה – אור מיוחד שנופל על סידור מקרי של חפצים או פנים יוצאות דופן של שכן או אדם מקרי שראיתי ברחוב. זו הייתה חוויה אינטואיטיבית ומלאת השראה. התהליך נהיה […]

נזירות אלנצרה

נזירות אלנצרה

חצינו את הדרך המובילה מתחנת האוטובוס אל המספרה היחידה באזור. אמי ואני, כל אחת בשתיקתה. כבר דנו בסוגיה בכל דרך אפשרית, ולא רצינו לפתוח בוויכוח מר נוסף. זה התחיל ביום שבו עברתי לחיפא, להתחיל את לימודיי בבית הספר התיכון “נזירות אלנצרה”. התעקשתי והפצרתי בה, אבל היא סירבה. התחננתי, והיא גערה […]

מרחק ביטחון

מרחק ביטחון

כמו תולעים. איזה מין תולעים? כמו תולעים, בכל מקום. הילד הוא שמדבר, אומר לי מילים באוזן. אני שואלת את השאלות. תולעים בגוף? כן, בגוף. תולעי אדמה? לא, סוג אחר של תולעים. חשוך ואני לא רואה כלום. הסדינים מחוספסים, מתקמטים תחת גופי. אני לא יכולה לזוז, אני אומרת. בגלל התולעים. צריך […]

פוראח | מזל

פוראח | מזל

העבודות שלי עוסקות במושג הגבריות – גבריות שברירית, פסיבית, שהיא בו בזמן קשוחה למראה אך רכה מבפנים. בשנה האחרונה אני עובד על כמה סדרות שהתפתחו אחת מתוך השניה – ״מזרח תיכון ישן״ היא סדרה שהתעסקה בדמויות גברים עותמאנים, חובשים תרבוש או כיסויי ראש אחרים ועסקה לא רק בעבר אלא גם […]

פורט ג’פרסון-ניו יורק-רייקיאוויק-שיקגו: שיחה עם ג’סי בול

פורט ג’פרסון-ניו יורק-רייקיאוויק-שיקגו: שיחה עם ג’סי בול

“באמת אני כותב כדי לחיות”, אומר ג’סי בול למגזין אמריקאי. “כשאני כותב, משהו בי מתבהר, ואני רואה את החיים בחדות כפי שלא אראה אותם שוב כשאפסיק לכתוב. השאיפה שלי היא לחיות את החיים בלי הכתיבה כפי שאני חי אותם כשאני כותב”. ג’סי בול הוא סופר ומשורר אמריקאי שנמנה עם רשימת […]

“אני עצמי, גם אני רוקדת” – השירים של חנה ארנדט

“אני עצמי, גם אני רוקדת” – השירים של חנה ארנדט

סֵפֶר זֶה מְבָרֵךְ לְשָׁלוֹם מִמֶּרְחָק, הַנַּח לוֹ לִהְיוֹת לֹא נִקְרָא; קִרְבָה מִתְקַיֶּמֶת גַּם בְּמֶרְחָק, מֵאָז וּמֵעוֹלָם כָּךְ הָיָה. חנה ארדנט הייתה אחת מההוגים הפוליטיים החשובים במאה ה-20, פרופסור לתיאוריה פוליטית, פילוסופית ידועה ואינטלקטואלית חריפה, פובלציסטית, יהודייה ילדת גרמניה שהגיעה לניו יורק כפליטה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. בצד זה מסתבר […]

מהמרפסת

מהמרפסת

תהליך הציור שלי מונע על פי רוב מתוך רגש אינטואיטיבי ומהיר, אינהרנטי כמעט. לכן, משיחות המכחול מבוצעות לרוב במהירות, תוך שאיפה להישאר נאמנה לתחושות שאוחזות בי באותם רגעים. הדימויים הנבחרים הם על פי רוב מבוססי צילומים – כאלו שצילמתי או כאלו שמצאתי. פריים אקראי מסרט, צילום רנדומלי מהאינטרנט או רגע […]

טעם העץ הוא המילה לסכר טעם העץ הוא המילה לסכר טעם העץ הוא המילה ל

טעם העץ הוא המילה לסכר טעם העץ הוא המילה לסכר טעם העץ הוא המילה ל

1 האישה חבשה כובע עשוי נייר ולבשה תלבושת פשוטה מאוד אך קודרת, כמעין נזיפה. המסר היה שהיא עושה דבר-מה שאת אמורה לעשות או היית צריכה לעשות. מה זה היה? היא דחפה כיסא גלגלים על פני מדרכה שבורה ולא עצרה לנוכח סדקים או שברים. היא לא ראתה אותם. מבחינתה התפקיד היה […]

חוריה حرية – סיפורים ורשימות של יוצרות בעקבות האביב הערבי

חוריה حرية – סיפורים ורשימות של יוצרות בעקבות האביב הערבי

תעודות / אִנְתִס’אר עבּד אל-מוּנְעִם[1] התעודה הראשונה תחת עץ הרימון הכריזה על המהפכה – החליטה לצאת מרחם אמה. לא תהיה מוכנה לסבול עוד את המקום הצר ואת חשכת הלילה והיום. כמהה הייתה להבין את פשר זריחת השמש בבוקר. רצתה לפקוח את עפעפיה המוקפים אוקיינוס שאין בו גלים. דחפה והרימה ראשה […]

אלוּמוֹת (הרשתית)

אלוּמוֹת (הרשתית)

אלומות קטנות נאלמות ומתקבצות לקורבנות המזדמנים של דלית, לבנה שממנו סלדה. אכן תמוהה הדבר – מדוע חשב שיוכל לעזור לה, לרפאה אחת ולתמיד מקלונה, להחליק בעדינות על ידה הבוערת מתוך המים? הן ידע שהיא חולה, אבל מה פירוש הדבר לגביו – את זאת לא ידע. בלילה שלו האחד האפל הנמשך […]

תערוכת כרזות תיאטרון החאן

תערוכת כרזות תיאטרון החאן

תלמידי שנה ג׳ במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל יצרו כרזות למחזות שהועלו בתיאטרון החאן לאורך חמישים שנות פעילותו. שיאו של הסטודיו ‘איור ועיצוב’ בהנחיית המאיירת אורית ברגמן והאסיסטנט דניאל גרומר הוא בפרויקט קאנוני, שניתן בכל שנה, בו הסטודנטים מאיירים סדרה בת שלוש כרזות עבור שלושה מחזות, המאוגדים תחת נושא אחד אותו […]

אמא, בליץ! או: לונדון, מלנכוליה ועסקים כרגיל

אמא, בליץ! או: לונדון, מלנכוליה ועסקים כרגיל

“כבת יחידה הייתי שק אגרוף. כלפי חוץ הכל היה בסדר, את התסכולים הוציאו עלי. כשחושבים על זה עכשיו, הם התמודדו עם דברים נוראיים”.  אמי אסתר, שיחה ב-10 ביולי 2012 “אתמול הרגשתי לראשונה באופן מלא את ההרגשה הזאת. הרגשת הלחץ, הסכנה, האימה. בשש צלצלה ויטה לומר שאינה יכולה לבוא(…) היא חזרה […]

תל אביב-איווה: שיחה עם יערה שחורי

תל אביב-איווה: שיחה עם יערה שחורי

“אני כותבת מתוך רגש” אומרת המחזאית האפרו-אמריקאית אדרין קנדי (Adrienne Kennedy), “אני לא מנסה לברר למה. אני פשוט פוקחת את העיניים כשזה ניגמר, ומסתכלת על הדף”. איך לדבר על הכתיבה? איך להסביר אותה ולכתוב עליה? האם הכתיבה היא ניסיון ללכוד את שטף החיים ולמשש אותם לרגע? לשזור משמעות חמקמקה בבליל […]

נמרה בחצר

נמרה בחצר

ילדת רחוב, חמקמקה כנמר, ערביה אפריקאית, קיבלה את מיטב הגנים מערביי המדבר ומהשחורים באפריקה שטופת השמש, הגשמים והירוק השופע. גדלה ברחוב. נתברכה ביופי שובה-לב. שיערה גלש על כתפיה בצבע השיבולים. התאהבה באַלְדוּד, נער רחוב שחרחר. זכתה שיאהב אותה אהבת אמת, לא אהבת יצרים גרידא. מרגע שהגיעה לעיר, לאחר שהושלכה ממשאית […]

Choose Your Own Adventure

Choose Your Own Adventure

בשנה האחרונה העשייה שלי התאפיינה בהרבה עבודה בסטודיו. ציירתי לרוב בלי וויז’ן ברור, לא בחרתי דיסציפלינה לעקוב אחריה ונראה כי נטשתי את הרצון לספר סיפור. היה לי רצון לגדול במימדים, לראות איך הקו שלי מגיב לפחם ולקנבס. העניין שלי בצורה גדל, בקימורים, בפירוק ובהרכבה ובאפשרות ליצור מתח בתוך מה שנראה […]

מונה ליזה

מונה ליזה

המטבח הצר והמוארך מחופה חרסינות אדומות מן המסד עד הטפחות. “אמא, את צריכה לבוא לבית הספר לשיחה עם המנהלת”, אני אומרת. “עוד הפעם אני צריכה ללכת. עָש נַעְמֶל לָכּ? עָש?” היא אומרת לי, סוגרת את ברז המים, מנגבת את ידיה בסינר המרובב ומסבה אליי את ראשה מן הכיור. אני מוציאה […]

גבולות השדה

גבולות השדה

בשפת האצטקים, המילה “צ’יטלאלי” פירושה “כוכב”. הנשרים של יבשת אמריקה הם קרובי משפחה של החסידות, ואילו נשרי העולם הישן קרובים לדיות השחורות. כיצד, אם כן, נוכל לדעת היכן עוברים הגבולות של שדות הטרסות שטופי השמיים הזוהרים? יש להאזין לנביחות הכלבים. הכלב מלווה את עובר האורח רק עד קצה החלקה השייכת […]

איור החלומות

איור החלומות

תהליך העבודה הזה, לצד שולחן הכתיבה, הוא לפעמים בודד מדי. לכן, בין השאר, נולד הפרויקט “איור החלומות” שמרשה לי להתארח במעשיות התת מודע של אחרים ולתת להם בתמורה, את העיבוד שלי לדיו. הפעולה הזהירה הזו היא הילוך על חבל דק, בין הפרפורמטיבי, לפרשני, בין התרפיה לתרגום – אבל היא גם […]

רחש של עתיד עלום

רחש של עתיד עלום

“למה את שונאת את אמא שלך?”, דניאל שאלה אותי אחרי הארוחה. הסתכלתי עליה במבט מופתע. היינו כבר בכיתה ז’, גרנו דלת מול דלת והאימהות שלנו היו חברות, אבל לא שיערתי שלמישהו יש נגיעה לעולם שלי. התקיימתי בתוך בועה בלתי חדירה של מחשבות רעילות. אבל היא שאלה את זה, בחצי חיוך […]

כמה‭ ‬חלקיקים‭ ‬פוליטיים‭-‬תיאולוגיים‭ ‬אפשר‭ ‬לשעתק‭ ‬בתוך‭ ‬תצלום‭ ‬אחד?

כמה‭ ‬חלקיקים‭ ‬פוליטיים‭-‬תיאולוגיים‭ ‬אפשר‭ ‬לשעתק‭ ‬בתוך‭ ‬תצלום‭ ‬אחד?

שורשיה של המצלמה נטועים בשלהי המאה התשע-עשרה, אך היא דווקא נחשבת לאחת ההמצאות הגדולות של המאה העשרים – מאה שנודעה באובססיביות לגבול דק בין דמיון למציאות ובין היסטוריה למיתוס. המצאת המצלמה השפיעה עמוקות על כל תחומי חיינו, ולמעשה היא אחד הכלים שהאיצו את מהירות האירועים ההיסטוריים אל עבר העת החדשה. […]

גאורגיה-אוקראינה-ניו יורק: שיחה עם סאנה קראסיקוב

גאורגיה-אוקראינה-ניו יורק: שיחה עם סאנה קראסיקוב

מה הופך את הדיבור לחי? האם נדרשת זרות כדי להחיות את השפה? האם רק מי שזר למקום מסוים יכול לטעון את מה שחבוי בשפה ובתרבות במשמעות שהתעמעמה ולהחיות אותן מחדש? “High Yellow Girl, can’t you tell, You’re just the surface of our dark, deep well” שר זמר הסול קרטיס מייפילד […]

זיכרון מווסטגייט

זיכרון מווסטגייט

“איך את יכולה לכתוב במקום הזה?” שאלה אותי חברה בשנה שעברה, כשניסיתי לסיים את ספרי. שתינו היינו זרות בניירובי. היא התכוונה ל”ארטקפה” בקניון ווסטגייט, או סתם “ווסטגייט”, כפי שכולם קראו לו. “יש שם ויי-פיי טוב”. לא הצלחתי לחשוב על תירוץ טוב יותר (זה לא היה שקר: בבית היינו לפעמים נתקעים […]

אחרי השריפה נחשפת דליקותם של הדברים

אחרי השריפה נחשפת דליקותם של הדברים

ענני הגשם העבים לא מכבידים על אף אחד מההולכים ברחוב. אבל על זוהר הם מכבידים מאד. היא הולכת ברחוב הזה למרות שהיא יודעת שהאנשים שמסביבה לא שמים לב למסה המצטברת של הדברים, לחומריות המילים ולצפיפות התנועות. היא הולכת קדימה, היא הולכת כמו שצריך ללכת, היא הולכת כדי לקנות לחם במאפייה […]

איך לגלות ארץ חדשה

איך לגלות ארץ חדשה

בארצנו הכול נכון יחדיו ומיד. לכל אחד מרוצחינו יש אבא ואמא והם תמיד שכנינו, אהובינו, ממסגרים אותנו בקרבתם המשתיקה ובהגיונם הדביק, הטיפש, האובדני. אין עת לכול בנפרד, וכשישנו הרע ישנו לנו גם הטוב, העת היא אחת לכול. זהו הנטל שניתן לנו ממעלה – לי, ובימים שיבואו, גם לך. ישנו נוף […]

יש לי כסף יש לי

יש לי כסף יש לי

אני זוכרת: הייתי בת 11 כששאלתי את אבי מהו החלום שלו. נסענו יחד באוטו. ישבתי מאחור ושאפתי את ריח ריפוד העור המהודר, מנסה לשרוד את הקור המקפיא של המזגן, בוהה בשערו השחור שהיה משוח בג׳ל ומסורק לאחור. “רציתי להיות פנסיונר בגיל שלושים”, השיב. זה היה רגע לפני שחגג ארבעים. השבתי […]

גרנטה 7 | כסף – פתח דבר

גרנטה 7 | כסף – פתח דבר

אנחנו רוצות לדבר על כסף. לשים בקדמת הבמה את מה שנתפס על פי רוב כמגונה, כמעט כניבול פה, שבוודאי לא מנומס לדבר על אודותיו. הגיליון שלפניכם עוסק בכסף על פרוטותיו הגולמיות ביותר, על שורת החובה ושורת הזכות בחשבון הבנק, על אגלי הזיעה המגולמים בו, על המעמד שהוא מתנה, על שטרות […]