מחבר: עידן צבעוני

עידן צבעוני

(1964) הוא עורך הוצאת רסלינג. מפרסם מסות ספרותיות וביקורות ספרים. ערך (בשיתוף עם יצחק בנימיני) את אסופת המאמרים “עבד, התענגות, אדון – על סאדיזם ומזוכיזם בפסיכואנליזה וביקורת התרבות” (רסלינג, 2002); פרסם את המסה “שדות תעופה או נוסטלגיה לעתיד” בספר “חללים, שדות תעופה, קניון” (רסלינג, 2004). “הרשתית” ספרו האחרון ראה אור בהוצאת אפיק (2019) והספר “רפאים בכל מקום” ראה אור בידיעות ספרים (2017). הסיפור ‘אלגיה לאטד’ ראה אור לראשונה בגיליון גרנטה שיטוט.

 

 

“טיפיטצ’נה ישראלנקי”: מערב-מזרח ים תיכוני

“טיפיטצ’נה ישראלנקי”: מערב-מזרח ים תיכוני

הזמנתי את ניסן שור לשיחה עבור ספרי שבהתהוות: “בזכות הלבנטיניות”. ניסן שור ביים את הסדרות הדוקומנטריות ״לרקוד עם דמעות בעיניים״ (מבוסס על ספרו שעסק בהיסטוריה של תרבות המועדונים והדיסקוטקים בישראל), ״אנשי המכירות – הסיפור של עולם הפרסום הישראלי״ (שתיהן לערוץ 8) ו״מקום בצמרת – שישה פרקים על פופ ישראלי״ (ערוץ 1). הוא בעל טור אישי במוסף גלריה שישי של […]

מצב הקוף בכפכפים: שיחה עם משורר בלבנט

מצב הקוף בכפכפים: שיחה עם משורר בלבנט

מרחב: קודם כול אני רוצה לומר שזה איזה כדור שאתה זרקת לי, “הלבנטיניות”, כלומר שזה לא משהו שאני רגיל לחשוב דרכו. אני רגיל לחשוב בתוך הלשון העברית, למרות שעכשיו אני כותב באנגלית… עברתי לכתוב קצת שירים באנגלית. זה מעניין אותי. אבל אני רגיל לחשוב על עצמי דרך הלשון העברית, ולכן […]

אל-פתיחה: עידן צבעוני משוחח עם קציעה עלון על לבנטיניות עכשיו

אל-פתיחה: עידן צבעוני משוחח עם קציעה עלון על לבנטיניות עכשיו

ז’קלין כהנוב, אשר היגרה לישראל מקהיר בשנות החמישים, ביקשה לחשוב את המובלעת התרבותית שלה דרך מסמן הגנאי “לבנטיני”. הלבנטיני, בלשונה: זה שאינו במקומו, לא יליד וגם לא אירופאי. כהנוב ניכסה את המושג הזה, הטעינה אותו מחדש במטענים תרבותיים שהיו קרובים ללבה, ואגב כך ייצרה ללבנטיניות גאווה מקומית בעלת ארומה אוניברסלית. […]

גולים פוליטיים?

גולים פוליטיים?

על הסרט הישראלי “הנעצבים” מוטבע חותם בל יימחה של מלנכוליה פולימורפית. “הנעצבים” – סרט סטילס קצר בן 28 דקות של חסן אגבריה ומיכל גורני – לא רק מבטא חיפוש שונה בתכלית בשפה בוקעת, הוא מזמן רגעים עוקבים בלתי תלויים בזמן; הוא דוחק בגופו את שפת ההתרחשות לטובת שפת ההתמשכות, הוא מציע […]

מול המראה

מול המראה

טקסט זה מוקדש לזכרה של נעמה צאל אשר הסתלקה מהעולם בטרם מלאו לה ארבעים. עם שחר, לקראת היציאה להר לטובת תרגול מדיטציות שמבקשות להובילה לריפוי עצמי דרך ריקון התודעה השבעה, היא שואלת את עצמה האם זו היא הניבטת במעומעם מול המראה או מישהי אחרת (עיניים ריקות ומכווצות כמו שלה לעולם […]

אוּם מחמוד

אוּם מחמוד

אום מחמוד אומרת: במרחב הריק של אדמה, שמים ומים הממהרים לחלוף אני מניעה בחופזה את לשוני הגבישית שמחפשת מסתור, אני מתפללת הרבה כי סבל וייסורים הוכפלו בלי סוף, כי מהלך העניינים מילדותי שזוכרת שובש, כי המשמעות הרגילה של החיים הושחתה, את מקומו תפס ההרס, חורבן פשה בכל, האדמה התהפכה, ברד […]

מצוקות מדומות באוטופיה

מצוקות מדומות באוטופיה

חסן אגבריה ומיכל גורני המוכשרים השכילו ליצור יש מאין קולנוע כרגע מתמשך של חסד מבורך: סקס בין-אתני חוצה גבולות, פרובוקטיבי וחושני למהדרין, אוטוסטרדה לא תאומן של תשוקות סואנות, שכבה על שכבה, רועשות מדי, לצד טראומות מודחקות ואל-ביתיוּת מתוקה שעל סף גילוי עריות מדומה. אל תחמיצו את “אוטופיה 2084” – הסרט […]

הנעצבת

הנעצבת

כמשקעים של זיכרון חסר צורה, רק בדיעבד היה נדמה לשומע הקולות שאת הנעצבת אשר ירדה מההר ראה לראשונה לאחר שהאזינה כנועת גוף מזה מספר חודשים למסר של אישיות נאצלת אשר היה זה למעלה מכוחה להבין. עדיין, היא אינה ספקנית דיה בכדי לקוות. שמא אז שמעה מפי מספר סיפורים המכונס בחלל […]

רפאים בכל מקום

רפאים בכל מקום

קורבן נוגע ללב (פקעת של שומן ומיצים בְאוּשים), פליט חף מפשע הנמלט מן השלשלאות הכובלות (את ציפורניו החדות תקע בגרונו), לקורבן זה אנו מעניקים מחסה בבואו אלינו (גוף ערום, גוף פצוע, דם-אדם צונן). משימתנו לפתוח בפניו שוב את הדרך אל מובנה באחווה מוצנעת שלעולם תהא גדולה מדי למידותנו. במטבח אצל […]