מחסה: מאת טל גפני

ביום הנעילה של תערוכת היחיד הקודמת שלה, במוזיאון הרצליה, נשכבה הילה טוני נבוק על גבה מתחת לפסל "להמתין לשמש – ספסל" בזמן שהמבקרים במוזיאון שוטטו סביבה. לפרפורמנס הזה – שכלל גם שכיבה על משטחי פרגולה בחלקו המרכזי של המיצב – קראה טוני "שקיעה". הפעולה הפרפורמטיבית הפשוטה לכאורה של התמקמות גוף […]

האמא הזאת עכשיו

מאי 2021 חמישה חודשי חיים לבת שלנו דניאלה. את המאורע ציינו מול הבית, היכן שנמצא המקלט הציבורי, ובטיול בשכונה, שאותו אני מכנה, "ציר המקלטים". בלילה, כשרצנו איתה למקלט, היא השכילה לנצל את הזמן כדי לעשות קקי טוב עם נוכחות, שבסופו של דבר עבר לבגדים. הפרשה שהתפשטה החוצה אל העולם. בגלל […]

פרפרים

לילה אחד זע הווילון הלבן המכסה את החלון הגדול שבחדרי. הוא מתחיל לנוע, מואר מבחוץ באור ירח ופנסי רחוב. בתחילה התנועה נראית כתגובה קלה לרוח, אך היא הולכת וגדלה. הווילון מתרחף ושב, הבד מתמלא גלים גלים, מתנפח ועולה. אני שוכבת דוממת במיטתי, ערה לחלוטין, רואה איך דרך החלון הפתוח ומבעד […]

וילון: מרצפת 5/10

יום ג' 7/7/2015 בגינה קוצצים את הדשא שני גברים לבושי שכפ"ץ צהוב המדברים ערבית… הצברים שבַּחלק החולי של הגן נגועים במחלה. למעט אחד, הם נדמים כעצורי גדילה, חומים ופצועים… הקולנוענים שהגיעו היום אל כיכר הבימה מתכוננים באיטיות. חלקם ישוב ומצפה לדבר-מה. חלקם עטוי אוזניות. שתי נערות צופות בהם כמו מתוכם. […]

CURRENTS 119

התערוכה 119 Currents חוקרת את האינטראקציה בין האדם לבין היסטוריות דרך מבנים אדריכליים, דרך העקבות שהעבר משאיר במרחב העירוני והפערים בין הציפייה מאדריכלות לבין המציאות של אותם מבנים הספוגים בניואנסים היסטוריים. בעוד שיצירות האמנות בתערוכה עוסקות בסביבה המקומית של סנט לואיס – וההיסטוריה שלה – העיר עומדת כארכיטיפ למרכזים עירוניים […]

בנות

כשהיא הייתה מאחורי ההגה, הוא נשען רצוץ על חלון ימין ואני בהיתי מנגד לשמאל, מחוץ למכונית. היינו ילדים, בדרך למסעדת טוּק טוּק. מבעד לדלת היו כנפי עוף מצופות בחיקוי דביק של רוטב טריאקי עשיר בנתרן, בסוכר ממכר ובקמח. רציתי לאכול אותן אבל התביישתי. כשנגסתי והכנסתי לפי, צצו על השולחן ערמות […]

השנים הבאות

האוושות הקצובות שמתפתלות מאחורי אוזניי, מאחורי עורפי, מלוות את תנועות האצבעות המיומנות בקליעה — קווצת שיער על קווצת שיער, אצבע תחת אצבע, אגודל מעל אגודל. הן לא נבלעות ברקע, לא נעלמות בין צלילים רמים יותר, חריגים יותר שרוחשים מכל עבריי. הן עוטפות אותי בדרך כלשהי, אני נשענת עליהן בדרך כלשהי, […]