רשימות אחרונות

בגוף אני מבינה

רָצִיתִי לוֹמַר לְךָ שֶׁהַזְּמַן הַחוֹלֵף כֵּן כּוֹאֵב לִי הוּא כּוֹאֵב בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם הַמְּחוֹלְלוֹת הוּא כּוֹאֵב בָּרֶחֶם רָצִיתִי לוֹמַר לְךָ שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר שֶׁכּוֹאֵב, שֶׁלֹּא תָּמִיד בְּכָל דָּבָר חַיָּב לִהְיוֹת מֻכְמָן שִׁעוּר. רָצִיתִי לוֹמַר לְךָ שֶׁבַּגּוּף אֲנִי מְבִינָה תָּמִיד חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה מְעַט מִדַּי, שֶׁאֲנִי חַיֶּבֶת לְהַצִּיעַ אֶת רִילְקֶה וְקִירְקְגוֹר, אֶת ג'וֹן קֵיְג' […]

באסל גטאס (1956) יליד ראמה שבגליל, כיהן כחבר בכנסת התשע-עשרה ובכנסת העשרים מטעם מפלגת בל"ד. דוקטור להנדסת הסביבה, איש עסקים ואיש ציבור. עינת ויצמן (1973) היא שחקנית ובמאית. בעלת תואר שני במחקר תרבות ובתקשורת פוליטית. כתבה וביימה את ההצגות 'בושה: טוקבקים על תיאטרון', 'פלסטין', 'שנת אפס', 'הבית ה-113' ו'אני דארין […]

*

הַחִפּוּשִׁיּוֹת הַשְּׁחֹרוֹת מַגִּיעוֹת לְעֵת לַיְלָה כַּנְפֵיהֶן נִפְרָשׂוֹת אֶל מְנוֹרַת הַמִּרְפֶּסֶת גְּדוֹלוֹת וְאֵלִיפְּטִיּוֹת, כְּמוֹ תִּיקָנִים אַךְ עַל הָרִצְפָּה, קוֹפְאוֹת עַל מְקוֹמָן נִצְמָדוֹת יָמִים שְׁלֵמִים לַקִּירוֹת לִפְעָמִים, זָזוֹת בְּאִטִּיּוּת וְאָז שׁוּב נָחוֹת – לַיְלָה אֶחָד, הָפַכְתִּי כּוֹס עַל חִפּוּשִׁית שֶׁטָּרְדָה אֶת מְנוּחָתִי כַּמָּה יָמִים אַחַר כָּךְ הֵרַמְתִּי אֶת הַכּוֹס. הַחֶרֶק יָצָא בְּאִטִּיּוּת, […]

*

קַיִץ, וְהַבְּרֵכָה שֶׁלְּךָ עוֹמֶדֶת רֵיקָה מַלְבֵּן בֵּטוֹן אָפֹר שֶׁיָּצַקְתָּ לָאֲדָמָה לוֹהֵט בַּשֶּׁמֶשׁ אַתָּה רוֹצֶה לְמַלֵּא אוֹתָהּ עֲבוּרִי אֲנִי מַבִּיטָה בַּבּוֹר הָרֵיק, זוֹמֶמֶת עַל הַמַּיִם הַקָּרִים שֶׁיַּחְדְּרוּ אֶל כָּל הַנְּקִיקִים לַיְלָה אֶחָד, אַתָּה מְמַלֵּא עֲבוּרִי אַמְבַּט מַיִם שְׁחֹרִים תַּחַת שְׁמֵי כּוֹכָבִים – חֹרֶף. תַּלְתַּלֶּיךָ אֲרֻכִּים יוֹתֵר – נְשִׁימָה עֲמֻקָּה, אֲנִי לוֹחֶצֶת […]

*

אַתָּה שׁוֹכֵחַ דְּבָרִים רַבִּים יוֹם-יוֹם אוֹתִי, אֶת הַזְּמַן שֶׁבּוֹ אָמַרְתָּ, אֲנִי כְּמוֹ עָנָן אֶת הַזְּמַן שֶׁאָמַרְתִּי, הָפַכְתִּי לְ כַּסְפִּית אֶת הַזְּמַן שֶׁהָפַכְתִּי לְכַסְפִּית וְהִתְחַלְתִּי לְמַלֵּא אֶת כָּל הַסְּדָקִים שֶׁנִּפְעֲרוּ בְּךָ עֵת נָפַלְתָּ בְּאַהֲבָתְךָ זוֹ, אֵלַי חֻמְצִית כְּחָלָב, חֻמְצִית כְּמַיִם שֶׁמָּזַגְתָּ כְּיַיִן מהדורה מקוונת | דצמבר 2022

*

הִיא בְּסִיסִית כְּחָלָב, אַהֲבָתִי זוֹ, אֵלֶיךָ כְּאַהֲבַת אֵם אֶת בִּתָּהּ: טְרוֹם-זְמַנִּית, מְאֻשֶּׁשֶׁת כְּאַהֲבַת בַּת אֶת אָבִיהָ: חֲסֵרָה, מְנֻכֶּסֶת הִיא בְּסִיסִית כְּעֵץ בֶּן אֶלֶף שָׁנָה, בֵּן הַמָּקוֹם הַיָּדוּעַ לַכֹּל כִּמְקוֹם-נֶחָמָה אֲנִי שׁוֹמֶרֶת עַל אַהֲבָתִי זוֹ, אֵלֶיךָ מִכָּל מְשַׁמְּרֵי יַנְקוּתִי הַשּׁוֹתֶקֶת, הַגֵּאָה שֶׁזּוֹעֶקֶת אֶת זַעֲקַת אִמָּהּ, וְאֵם-אִמָּהּ וְאֵם-אִמָּהּ-אִמָּהּ אֵימָה עִמָּהּ מהדורה מקוונת […]

גיא לוי: חי ויוצר בתל אביב. בוגר המחלקה לאומנות רב תחומית "שנקר". ויקי סקנדריון: חיה ויוצרת בתל-אביב וביפו. בוגרת לימודי אמנות ב"מדרשה" מכללת בית ברל, ובוגרת לימודי M.A בעבודה סוציאלית-קלינית באוניברסיטת "בר-אילן". עוסקת ברישום, בציור ובפיסול בקנה מידה קטן עד גדול על מגוון מצעים. תמיר צדוק: חי ועובד בתל-אביב. צלם […]

יש נפש בעולם

עוברת רק בְּקודקודִים. וזה קשה לי ככה שאני עוברת רק אל הפינות. מה עם כל האני רוצה שהדבר ייפול חזק על אדמה, שהדבר הזה ישמיע בום, שהבום הוא הדבר המתבקש וְנמאס עליי הלבד הזה של רק אני יודעת שהבום של הדבר עוד עתיד לְהֵיחלק אל הָרְסיס, בִּרְבבות. חבּיבַּיי, נמאסתם עליי […]

אי־תפיסת־עולם־לשונית־מדוקדקת

כשלמדתי דקדוק באוּניברסיטה הַחֲלום שלי היה לדעת לנקד כל־כ֫ך טוב – כדי לנקד בסוף הכול בִּשְגיאות. זה תמיד חזר. קָסַם לי החישוב שכל טעות היא 2 נקודות, וּבְֿטֵקסט המבחן הסופי יש כִּ־300 מילה (אם לא זיהית שמילה נתונה בצֵירוף סמיכות, הטעות תִיגרר) וְכֿך, בשעה טובה, אוּכל פוטנציאלית לקבל בַּפַּעם הראשונה […]