היא רצתה שהוא יחזור הביתה כדי שתמרוט את השערה באוזן שלו. השערה הנוקשה דמתה לזיף, אבל היתה שקופה. הכול התחיל כשהיא העבירה את האצבע שלה על האוזן הסמוקה שלו, שמכוסה בדרך כלל רק בפלומה לבנה עדינה. הפלומה דקה וקצרה כל כך שאי־אפשר להפריד בין שערה ושערה: היא לא יותר מברק […]

זה הערב המאושר בחיינו, אמרה הכלה לחתן, והוא הנהן. היא חשבה שהיא רואה לחלוחית בעיניו. הנה תכף גם יפרוץ בבכי, היא חשבה, בא לי לבכות, היא אמרה, אבל הוא נותר יבש. אולי היו אלו רק השתברויות האור מנברשת הקריסטלים שנצנצה מעליהם, הכלה לא היתה בטוחה בין כה וכה. והרגע חלף […]

אותם ימים היו ימי סוף המלחמה, ואנחנו, שגאוותנו הייתה על היין, נמצאנו לפתע בלא ענבים והבקבוקים במחסנינו ריקים. אכן, מצויים היינו בברוך. ולא רק מחשש לפרנסה, שבין כה וכה היתה זעומה בימי המלחמה, אלא לשמנו הטוב חששנו, שיתקלקל. הנה, החגיגות כבר מתוכננות בכל עבר: האופים מתפיחים בצק, זיקוקים נשלפים מהמחסן, […]

זה היה מלון הדירות הכי מחורבן במפרץ. כל תושבי הכפר ידעו את זה, גם כל העובדים וכל המקומיים באזור ידעו את זה. אולי כל האי ידע את זה. אבל הוא היה גם מלון הדירות הכי מצליח במפרץ. תיירים רבים מדי נפלו בפח, שילוב בין מחיר נגיש, נוף לים (בחלק מצומצם […]

התנהגתי כאילו לא ראיתי אותה כשנכנסה לחנות, והמשכתי להנהן אל שלושת הזרים שעמדו מולי כשהספר שלי בידם. לא הבנתי מה היא עושה שם, כלומר, התחלתי להבין שהיא באה בשבילי, לא יכול להיות שלא, ואולי דווקא בגלל זה לא נתתי לה את העונג הקטן והמפוקפק הזה, להיות האחת שמבחינים בה קודם. […]

א ייסדתי את אמזון מרוקו כדי לגרום לחבר שלי, שמכר סמים, לעסוק במשהו אחר. לא ידעתי אם זה יצליח, אבל לא היתה לי ברירה. כישורי המסחר המדהימים שלו בוזבזו על נוער מרוקאי מפונק ועל תיירים. ברגע שיבין כמה אפשרויות אמיתיות מחכות לו עם קצת מאמץ, חשבתי, יתמסר לאמזון מרוקו ונהיה […]

שחר זינק מכיסאו, קירב את המיקרופון אל פיו וצעק בנחרצות, שוב, בפעם האלף מאז התחיל את השידור: ״הממשלה הזאתי!…״ רגלו פגעה בשולחן העבודה ובובה שהיתה עליו נפלה. חרך קטן, בדלת מאחורי שחר, נעלם. השידור נקטע באחת. שעה לאחר מכן הופיע שחר אצלי במשרד, לבוש באותם הבגדים, וצעק עליי: ״הממשלה רודפת […]