רשימות אחרונות

חוריה حرية – סיפורים ורשימות של יוצרות בעקבות האביב הערבי

חוריה حرية – סיפורים ורשימות של יוצרות בעקבות האביב הערבי

תעודות / אִנְתִס'אר עבּד אל-מוּנְעִם[1] התעודה הראשונה תחת עץ הרימון הכריזה על המהפכה – החליטה לצאת מרחם אמה. לא תהיה מוכנה לסבול עוד את המקום הצר ואת חשכת הלילה והיום. כמהה הייתה להבין את פשר זריחת השמש בבוקר. רצתה לפקוח את עפעפיה המוקפים אוקיינוס שאין בו גלים. דחפה והרימה ראשה […]

אלוּמוֹת (הרשתית)

אלוּמוֹת (הרשתית)

אלומות קטנות נאלמות ומתקבצות לקורבנות המזדמנים של דלית, לבנה שממנו סלדה. אכן תמוהה הדבר – מדוע חשב שיוכל לעזור לה, לרפאה אחת ולתמיד מקלונה, להחליק בעדינות על ידה הבוערת מתוך המים? הן ידע שהיא חולה, אבל מה פירוש הדבר לגביו – את זאת לא ידע. בלילה שלו האחד האפל הנמשך […]

תערוכת כרזות תיאטרון החאן

תערוכת כרזות תיאטרון החאן

תלמידי שנה ג׳ במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל יצרו כרזות למחזות שהועלו בתיאטרון החאן לאורך חמישים שנות פעילותו. שיאו של הסטודיו 'איור ועיצוב' בהנחיית המאיירת אורית ברגמן והאסיסטנט דניאל גרומר הוא בפרויקט קאנוני, שניתן בכל שנה, בו הסטודנטים מאיירים סדרה בת שלוש כרזות עבור שלושה מחזות, המאוגדים תחת נושא אחד אותו […]

אמא, בליץ! או: לונדון, מלנכוליה ועסקים כרגיל

אמא, בליץ! או: לונדון, מלנכוליה ועסקים כרגיל

"כבת יחידה הייתי שק אגרוף. כלפי חוץ הכל היה בסדר, את התסכולים הוציאו עלי. כשחושבים על זה עכשיו, הם התמודדו עם דברים נוראיים".  אמי אסתר, שיחה ב-10 ביולי 2012 "אתמול הרגשתי לראשונה באופן מלא את ההרגשה הזאת. הרגשת הלחץ, הסכנה, האימה. בשש צלצלה ויטה לומר שאינה יכולה לבוא(…) היא חזרה […]

תל אביב-איווה: שיחה עם יערה שחורי

תל אביב-איווה: שיחה עם יערה שחורי

"אני כותבת מתוך רגש" אומרת המחזאית האפרו-אמריקאית אדרין קנדי (Adrienne Kennedy), "אני לא מנסה לברר למה. אני פשוט פוקחת את העיניים כשזה ניגמר, ומסתכלת על הדף". איך לדבר על הכתיבה? איך להסביר אותה ולכתוב עליה? האם הכתיבה היא ניסיון ללכוד את שטף החיים ולמשש אותם לרגע? לשזור משמעות חמקמקה בבליל […]

נמרה בחצר

נמרה בחצר

ילדת רחוב, חמקמקה כנמר, ערביה אפריקאית, קיבלה את מיטב הגנים מערביי המדבר ומהשחורים באפריקה שטופת השמש, הגשמים והירוק השופע. גדלה ברחוב. נתברכה ביופי שובה-לב. שיערה גלש על כתפיה בצבע השיבולים. התאהבה באַלְדוּד, נער רחוב שחרחר. זכתה שיאהב אותה אהבת אמת, לא אהבת יצרים גרידא. מרגע שהגיעה לעיר, לאחר שהושלכה ממשאית […]

Choose Your Own Adventure

Choose Your Own Adventure

בשנה האחרונה העשייה שלי התאפיינה בהרבה עבודה בסטודיו. ציירתי לרוב בלי וויז'ן ברור, לא בחרתי דיסציפלינה לעקוב אחריה ונראה כי נטשתי את הרצון לספר סיפור. היה לי רצון לגדול במימדים, לראות איך הקו שלי מגיב לפחם ולקנבס. העניין שלי בצורה גדל, בקימורים, בפירוק ובהרכבה ובאפשרות ליצור מתח בתוך מה שנראה […]

מונה ליזה

מונה ליזה

המטבח הצר והמוארך מחופה חרסינות אדומות מן המסד עד הטפחות. "אמא, את צריכה לבוא לבית הספר לשיחה עם המנהלת", אני אומרת. "עוד הפעם אני צריכה ללכת. עָש נַעְמֶל לָכּ? עָש?" היא אומרת לי, סוגרת את ברז המים, מנגבת את ידיה בסינר המרובב ומסבה אליי את ראשה מן הכיור. אני מוציאה […]

גבולות השדה

גבולות השדה

בשפת האצטקים, המילה "צ'יטלאלי" פירושה "כוכב". הנשרים של יבשת אמריקה הם קרובי משפחה של החסידות, ואילו נשרי העולם הישן קרובים לדיות השחורות. כיצד, אם כן, נוכל לדעת היכן עוברים הגבולות של שדות הטרסות שטופי השמיים הזוהרים? יש להאזין לנביחות הכלבים. הכלב מלווה את עובר האורח רק עד קצה החלקה השייכת […]