רשימות אחרונות

על הספה

  "Noli timere" צָעַדְתִּי אִתָּהּ כְּאִלּוּ הָיְתָה וִרְגִּילְיוּס עֵינַי עֲצוּמוֹת קְרוּעוֹת אֶל חֲלוֹם אֲנִי יוֹרֵד אֶל קוֹמַת הַמַּרְתֵּף עַל הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה שֶׁלֶט בְּאוֹתִיּוֹת לָטִינִיּוֹת "מְצוּלָה מִינוּס אַחַת" אֲנִי נִכְנָס וּמַתְחִיל לְתָאֵר (לְאַט לְאַט) הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי אַמִּיץ שֶׁאֲנִי מוּכָן לָלֶכֶת כָּכָה אֶת הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ וַאֲנִי כְּבָר לֹא שׁוֹאֵל כַּמָּה פַּחְדָנוּת […]

כבר

הַחֶדֶר חָשׁוּךְ וְהַמִּטָּה עֲנָקִית אִשָּׁה אַחַת וּשְׁתֵּי יְלָדוֹת מְנַסּוֹת לְמַלֵּא אוֹתָהּ בִּפְרִיסַת גַּפַּיִם מַקְסִימָלִית, שָׁנִים עָבְרוּ מֵאָז שֶׁהָיִיתִי בּוֹדֵק מִתַּחַת לַמִּזְרָן, מְוַדֵּא שֶׁשּׁוּם אָפוּן לֹא יַפְרִיעַ אֶת שְׁנָתָן שְׁעָתַיִם וְעֶשְׂרִים דַּקּוֹת נוֹתְרוּ עַד שֶׁאָקוּם אֶל הַיּוֹם הַבָּא, לִמְחֹץ אָבוֹקָדוֹ רַךְ אֶל תּוֹךְ לַחְמָנִיָּה מְצַמְצֵם אֶת הַגּוּף מְנַסֶּה לְהַקְטִין אוֹתוֹ, לְהַתְאִים […]

שְׁנַיִם בַּחֲשַׁאי

מַדְהִים. מַדְהִים –  מָה? הַיֹּפִי הַזֶּה –  שֶׁל מָה? שֶׁל Vespro della Beate Vergine תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל מוֹנְטֵוֶרְדִי. יֹפִי מַדִּיר מַחְשָׁבוֹת. –  תָּמִיד? שׁוּב וָשׁוּב.  –  אֶצְלְךָ. מִי שֶׁלֹּא נִפְתָּח – לֹא קוֹלֵט. –  אֵיך? אֲנִי, כְּשֶׁשָׁמַעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה לִבִּי כָּרַע עַל בִּרְכָּיו כָּרַע וְנָסַק, נָסַק לַשָּׁמַיִם. לִשְׁמֵי שָׁמַיִם. –  אַל […]

וְאַתְחִיל לְהִתְוַדּוֹת!

אָכֵן אֵצֵא בְּבֹקֶר שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן בִּמְהֵרָה, כְּמוֹ נְשִׁיקָה הַנִּתֶּנֶת בְּעַד חַלּוֹן… כֵּן אֵלֵךְ וְיַעֲדִי הַכְּנֵסִיָּה, אֶל הַכֹּהֵן לְיֶתֶר דִּיּוּק… וְאַתְחִיל לְהִתְוַדּוֹת: אֲנִי הוּא אֲשֶׁר שָׁבַרְתִּי אֶת עֲנַף הַמַּלְכוּת וְהִבְעַרְתִּי אֶת הָאֲפֵלָה, וַאֲנִי הוּא – עַצְמִי וּבְשָׂרִי – אֲשֶׁר נָתַתִּי פֶּרַח לַשָּׂטָן בְּחַג הָאַהֲבָה… וֽאֲנִי הוּא אֲשֶׁר הֵבֵאתִי אֶת הַתַּפּוּחַ […]

בְּמַּחֲנֵה הַפְּלִיטִים

* בְּמַּחֲנֵה הַפְּלִיטִים בְּאֵין מַיִם, תּוֹר לְמַיִם. אָחִי, תִּינוֹק עַל גַּבָּהּ מַשְׁמִיעַ בֶּכִי. אִמִּי, בְּשִׂמְלָה לְבָנָה עִם רִקְמָה עוֹבֶרֶת, מִסְפָּרִים. שׁוֹט מַכֶּה גַּב בְּאֵין תִּינוֹק, אֵין בּוֹכֶה. בָּאָרֶץ, אִמָּא קִבְּלָה חֲצָאִית וְסָרִיג. אֲנִי רוֹאָה, אִמָּא הוֹלֶכֶת בָּרְחוֹב לְבוּשָׁהּ פָּנִים מֻשְׁאָלוֹת. אַל תֵּלְכִי, אֲנִי קוֹרֵאת וְהִיא אוֹמֶרֶת, אֵין מִמָּה לְפַחֵד רְחוֹב […]

שמעון אדף

(1972) נולד בשדרות להורים שהגיעו ממרוקו בילדותם, ומתגורר בתל אביב. משורר וסופר. פרסם עד כה שלושה ספרי שירה, האחרון שבהם, אביבה-לא (2009) ושישה רומנים. אדף מרכז את המסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטת בן-גוריון. בשנים 2012-2010 ראו אור כרכיה של טרילוגיית ורד יהודה פרי עטו. הסיפור סולטנה מתרחש ביקום של הטרילוגיה ועוקב […]

ללא כותרת

*** הָלְכָה לִבְכּוֹת אֵצֶל הַתִּינוֹקוֹת וְאִישׁ לֹא עָנָה הַלַּיְלָה הָיָה שָׁחֹר, אוֹר נָצַץ מִבַּעַד לְשִׁבְעַת הָרְקִיעִים אִמָּא אַל תִּשְׂרְפִי אוֹתִי אַבָּא אַל תָּמוּל נַפְשִׁי אֲני יְחֵפָה מִגּוּף רוֹחֲפָה מֵרוּחַ יָכֹלְתִּי לֶאֱהֹב כָּכָה לִצְלֹל בָּאֵינְסוֹפִיּוּת הַזּוֹ שֶׁל הַלֹּא מוּדָע לִצְלֹל אֶת הַשְּׁקִיקָה בְּאַהֲבָה בְּעִמְקֵי מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין לָהֶם קָצֶה – נַפְשִׁי הַפְּרוּצָה עוֹבֶרֶת […]

מֵאַלְלִד לְלֹד

עִיר מְחַפְֶּשֶׂת שֵׁם חָדָשׁ   לְעֵת עַתָּה הִשְׁתַּתֵּק הַקַּחְוָן. נָבְטוּ הַגַּעֲגוּעִים וְנִבְלְעוּ בֵּין סוֹדוֹת הָעֶרֶב וּמַעֲלָלָיו. וּלְמָחֳרָת, כַּאֲשֶׁר נִפְגָּשִׁים הַמְּשׁוֹרְרִים, הֵם נִנְזָפִים בִּתְשׁוּקָה. הָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי מִתְכַּסֶּה בְּעָלֶיהָ הַנּוֹשְׁרִים שֶׁל הַשִּׁירָה שֶׁצָּנְחָה גּוֹסֶסֶת.   *** בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר הַנִּצָּחוֹן הִגְּרוּ אַנְשֵׁי אַלְאַנְצַאר, תּוֹמְכָיו שֶׁל הַנָּבִיא, לאַלְלִד כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת הָעִיר. כְּשֶׁנִּפְתְּּחוּ שְׁעָרֶיהָ […]

פרי שפתיים

אסופת שירה דיאלוגית מיכל גולדשטיין – אבנר עמית | אבנר עמית – אלכס קון | יונתן קונדה – ברט סרנר רובין | הדס גלעד – קרן שפי | יעקב ביטון – מרחב ישורון | דנה לובינסקי – קרן שפי | האסופה ״פרי שפתיים״ נערכה ונמסרה למערכת על ידי אבנר עמית […]