השיחה בין אדם רומן אשר לביני התחילה באוקטובר 2021. ראיתי כמה ציורי שמן והדמייה של ציפור דרוסה באינסטגרם שלו והחלטתי ליצור איתו קשר. נמשכתי לעיבוד שלו לתרבות המתפתחת לנגד עינינו במרחבים דיגיטליים; שימוש בסממנים משותפים – באופן ניואנסי  ובו בזמן בוטה ו-וולגרי – על הדרך בה הוא משתקף בנקודת מבט […]

“השמש והדג” הוא סיפור קצר מאת וירג׳יניה וולף, שהופיע לראשונה ב-3 בפברואר 1928 בשבועון הבריטי Time and Tide. וולף מתארת את ליקוי החמה המלא הראשון שנצפה בבריטניה מזה יותר ממאתיים שנה, ובסוף הסיפור, מתוך חירות התודעה המשוטטת, היא עוברת לביקור באקווריום חדש בגן הזואולוגי של לונדון. על סיפן של השירה […]

בשבע בבוקר קם שמואל וכבר ראה בעיני רוחו את קורות היום צרים עליו. הוא התלבש ובעיניו העצומות ניסה לבלום את שטף ראיית העתיד הזו, אשר תמיד היתה מפותחת אצלו יתר על המידה. הוא עבר במטבח, הדליק את מכונת הקפה וניגש להטיל את מימיו ולשטוף את פניו מעל לכיור. חדר האמבטיה […]

בחורה צעירה הולכת ברחוב בערב. קר ברחוב הריק. במעלה הבניינים מלבני אור פועמים סמויות, חוסמים בזכוכית את רעש פגישות הזום הגדול. העיניים שלה קבועות באוויר והדברים שהיא עוברת על פניהם נראים ממהרים אחורה. גם הלבנים בחומת בית הקברות ממהרות לאחור, ומוחלפות שוב ושוב בלבנים אחרות. היא מתחילה לשיר בשקט וחשיבות […]

פרגמנטים של נוף, גוף, חלון – צבע, איבר, ממד, חומר, טכניקה – מרכיבים את חלל התערוכה “No Longer – Not Yet” של נעה יקותיאלי ב-iscp בברוקלין. צפיפות, דפוסים חוזרים ונופים הרוסים יוצרים חלל המורכב מסצנות מדומיינות ואמיתיות כאחת. שימוש בעץ ובבד וטכניקות חיתוך נייר ייחודיות מציעים מעין חוויה תיאטרלית, הצגה […]

כל קשר בין העלילה לבין אירועים שהתרחשו במציאות, או בין הדמויות המוזכרות בה ושמותיהן לבין דמויות או שמות של אנשים חיים או מתים, מקרי בהחלט. כמו הקשר ביני לפלה"ק14. זה יום שלישי בערב ות"י מחפש אותי בווטסאפ של הפלוגה. ת"י רוצה שאחליף את ג"א, שהוא חובש אחר שנשלח לאחד הגדודים של החטיבה […]

אחרי המסדר הפכו השורות לטורים לקראת הצעידה לעבודה. כשאנו ערוכות בחמישיות, הספיקה לנו פניית פרסה בַּמָקום כדי להיכנס לעמדת צעידה, נוכח השער, מוכנות ליציאה. אבל זה לא היה מהיר כל כך. היה עלינו להמשיך לחכות, לדרוך במקום. הקאפואיות התרוצצו הנה והנה כדי לארגן כל אחת את הקומנדו שלה. הן ספרו […]

אתם שעוברים מכוסים היטב במלוא השרירים בבגד שהולם אתכם או לא או בערך אתם שעוברים והחיים סוערים בדמכם דבוקים לשלד שלכם בצעד תוסס אתלטי גמלוני מחויכים זעופים, כולכם כה נאים כל כך שגרתיים כל כך כמו כולם בשגרתיות שלכם כה נאים בשגרתיות שלכם עשירת הגוונים מפועמים בחיים שמונעים מכם להרגיש […]