רשימות אחרונות

אותו הנהר פעמיים

אותו הנהר פעמיים

ת', תשליך "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז', פסוק י"ט) "אף אדם לא דורך פעמיים באותו הנהר, משום שזה לא אותו הנהר והוא לא אותו האדם". אני לוחשת את המילים הללו שמיוחסות להרקליטוס, הפילוסוף היווני שחי ופעל בתקופה הקדם-סוקרטית, בעודי מתקדמת בזהירות במים הקרים של […]

תרגום אחד: שיח'ה חליווה ורחל פרץ

תרגום אחד: שיח'ה חליווה ורחל פרץ

שוחחתי עם שיח'ה חליווה, סופרת ומשוררת, ועם רחל פרץ, עורכת ומתרגמת, בעקבות תרגום ספרה של חליווה למלחמה יש אף גדול שאותו הן תרגמו במשותף. דיאלוג של חברות רחל: היסוד של העבודה המשותפת שלנו הוא יסוד של חברות, למרות שהתחלנו לעבוד לפני שנהיינו חברות. נהיינו חברות קרובות תוך כדי העבודה. שיח'ה מדברת […]

בחורף

בחורף

אחרי שנעם סירב שטחים, במקום לשלוח אותו לכלא תקעו אותו עובד רס"ר בקצה הרחוק של רמת הגולן. אלמ"ר צפון, בסיס סגור, חיל תחזוקה: כמעט כמו גלות בסיביר. החיילת היחידה בבסיס היתה מש"קית החינוך – וזו היתה דפי. בתיכון הם היו חלק מאותה חבורה, לא ממש חברים, לא לגמרי אויבים. והנה […]

משהו אחר מאותו הדבר: מאת ענבל כהן-אור

משהו אחר מאותו הדבר: מאת ענבל כהן-אור

ככל שאינך מכיר את הדמות בתמונה, כך באפשרותך להשליך עליה משהו ממך. הספציפיות של האדם האחר, "האמיתי", חומקת באמצעות מעשה ההתבוננות, נעלמת ונעשית דימוי. בכל זאת נוצרות פני אנוש מהמפגש האינטימי עם התמונה הקפואה. כמו כוס מים מלאה שבכל זאת אפשר למזוג אליה מים נוספים, אתה מצייר דמות אחרת ורואה […]

ילדים | מוות

ילדים | מוות

כאשר נולד לך ילד (וגם אח) אתה כבר מת, יש לך ממשיך. אישה היא מוות נאמר. יש בה משהו שהורג, כי לפני הכול היא הורגת את עצמה ברגע שהיא מתעברת ומולידה. או שהיא תתמסר לגידול הילד ותוותר על כל "הנדוניה" שלה, משאביה הקודמים כאדם וכאישה, תבכה על הדברים שחדלו, או […]

הנצח עומד למשפט

הנצח עומד למשפט

בוב דילן בהופעה חיה באמסטרדם[1], 17 באוקטובר 2022 זה מתחיל בחושך – במה אפלה, אורות האולם כבויים, אין אפילו ריצודים ממסכי טלפונים; בכניסה לאולם נותנים לנו מין מנשא מיוחד להכניס אליו את הסלולרי,[2] והוא נפתח שוב רק אחרי ההופעה. מתוך החושך עולה קקופוניה נעימה של לפני קונצרט: להקה שלמה מכוונת […]

בֶּלְגֶלְפָָלְץ

בֶּלְגֶלְפָָלְץ

עמיאל בֶּלְגֶלְפָָלְץ היה מבקר תיאטרון. לפעמים, כשנח עליו מצב רוח טוב במיוחד, היה חושב לעצמו שהוא גם מבקר תיאטרון וגם מבקר בתיאטרון, וכמה נפלא שה-ב' שאותה ניתן להוסיף לתיאור תחום עיסוקו ומפעל חייו היא כל כך קטנה אבל גם כל כך משמעותית. מכיוון שלפני הכול, לפני יחסיו עם אביו המאמץ […]

לוגוס ואימאז'

לוגוס ואימאז'

. בראשית היתה אצלי המילה. המילה הבוראת, המילה החושבת ומחשבת. קודם היתה אצלי המילה, ואחר כך התמונה. את לימודי האמנות התחלתי בגיל שלושים ואחת, אחרי שלוש שנים של לימודי מחשבת ישראל ובלשנות. והמילה פינתה חלל לתמונה, והן שהו יחד. חלוקת התפקידים בין השַׁליטה הוותיקה לבין הנחנכת הצעירה לא היתה לי […]

חבורת החברים

חבורת החברים

בני הנוער נוהגים לחלק את חייהם לתקופות, כאילו היו ראשי מדינות או אומנים. אלא שתקופותיהם, בניגוד לאנשי המעשה, אינן מתבטאות בפועלם אלא במצב רוחם, בתחושת בטנם הכמוסה. הם עוטפים את ראשם באוזניות או דוחסים אותן לאוזניים, מפעילים שיר ששמעו פעמים רבות ופתאום אופף את ליבם אֶרֶס געגועים עמום. בהיעדר כל […]