פרוזה קצרה

אסף שחם, Art Scholar, 2014

דבר דואר

אני חושבת על הדברים שוב. הלוך חזור אני עוברת אותם, אתה האהבה הגדולה שלא ביום שלישי, כשיצאתי מהבית לכיוון סניף הדואר, לא חשבתי שאראה אותך. יום לפני כן חיכה לי פתק שהודיע על דבר דואר שממתין לי בסניף יפו. קבעתי תור במערכת הממוחשבת, אני לא אוהבת להמתין שם, לא הקדשתי […]

ככה וככה

ככה וככה

אני יושבת לבד על הבטונדה שמאחורי מגרש הכדורגל של בית הספר, גבי שעון על הבטון החם, עיניי עצומות. אני חובשת משקפי ראיה. אין לי משקפי שמש, ובגלל זה העיניים שלי עצומות. אני לבנה וצנומה. אני סופגת אור ורואה חושך. קווים ירוקים וורודים עולים מתוך החושך, מתרוממים בקשת של חבל קפיצה, […]

אהרון פוגש בחורה ושוגה באהבתה תמיד

אהרון פוגש בחורה ושוגה באהבתה תמיד

א. לפני מתן תורה היה איש פוגש אישה בשוק, רצה הוא ורצתה היא – מכניסה לתוך ביתו וכולי ודי היה בכך. אבל מה נעשה, חשב אהרון, מה נעשה שאנחנו כבר אחרי מתן תורה ולא עוד אלא שאנחנו בצבא ואין לנו בעולמנו אלא ד’ אמות של עמדת שמירה ותו לא. הנה […]

מהפכות

מהפכות

הסכמות לא הייתי בטוחה בהבנה בינינו או איך דברים עומדים בין רוב האנשים, איך הם מגיעים להסכמות כמו לישון זה אצל זה, לשבת לאכול יחד, להיות אותו אדם יום-יום. אולי הגבר אמר משהו ואני אמרתי כן. ואולי לא אמרנו כלום. “זה מוזר כאילו?” אני אומרת. “מה מוזר?” הוא אומר. “שמתקיימת […]

אל קאבאליו

אל קאבאליו

יום מתחיל מצוין. המגפיים עוזרים לעמוד. אני צועד ברחוב יפו, נעמד מול “שמילוביץ’ מראות קריסטל”, מביט מאחורי הסיגריה במראה אובלית, רואה את האור מהבהב ואת המנצנץ של הסגריה. מפתח החנות בוקע שיר: “”Dream a little dream of me. צללית סוס צצה במראה. אני זז, הוא זז מולי אותו דבר. קצת […]

בואי אל התיבה

בואי אל התיבה

כמו הרבה ילדים אשכנזים גם תרצה ליבוביץ’ גדלה עם צמא עצום למגע. צמא לא מודע. לו נדרשה לדפדף באלבומי התמונות, ספק אם הייתה מבחינה בחסרון זרועות מחבקות של אמה. את אביה, אם הייתה תוהה על היעדרו, ודאי הייתה מנקה מאשמה בשל תפקידו כצלם. תרצה ליבוביץ’, שעמלה על כתיבת הדוקטורט שלה, […]

קאנטרי אנד איסטרן

קאנטרי אנד איסטרן

מדי פעם, לא לעתים קרובות מדי, הוא עדיין האמין שהמהפכה תתחיל ממנו. כמו שמדורה מתחילה מניצוץ יחיד. כמו שלפני מאות שנים מדורות שלחו את המסר המהפכני של יוֹס פְריץ מגבעה לגבעה, דרך עמק הריין כולו. האופטימיות שלו בעניין הזה היתה קשורה לקפה השחור החזק שהוא שתה בשעת בוקר מוקדמת במרפסת […]

תסמונת קנדה

תסמונת קנדה

אולי תאמינו לה ואולי לא. אולי הסיפור שלה יישמע לכם מופרע, מופרז. אבל אין לה מה להפסיד. לא שהיא חשבה אי פעם שהיא אחת מהאנשים האלה, שיש להם סיפור שמשתלשל כמו תג שם מהצוואר שלהם. שלום אני נעמה והגבר שהייתי אמורה להתחתן איתו נהרג בתאונת מטוס קל. אני נועם ואני […]

סחרחורת של הדם

סחרחורת של הדם

כמו בכל יום רביעי, בתום יום הלימודים החנתה עמית דנון, מחנכת י”א 3, את הפיאט שלה במרחק שניים-שלושה רחובות וצעדה במהירות אל הבניין, מול הרוח הקרה. כמו תמיד לא ידעה לכבוש מבט חטוף מעלה, מבט שממילא לא ראה כלום מבעד לחלון, וגם לא הצליחה לרסן את העלייה החפוזה מדי במדרגות, […]