"מי ירצה כלב רטוב באוטו שלו?" היא שואלת, לא מצפה לתשובה. חושך, אנחנו צועדות ברוטשילד, מתחמקות משלוליות עמוקות מדי. היא מחזיקה רצועה מתוחה ולפניה הכלב הרטוב שלה, מסרב להאט את הקצב. הגשם כל כך חזק ששום מטרייה לא יכולה עליו. אני זורקת את המטרייה בפח של טוני וספה. הבחור מאחורי […]

מה השותף שלך עושה בשעת חצות, באמצע השבוע, כשהגשם דופק בחלון? השותף שלך קורע עטיפה של קונדום בין שיניו. כך לפחות נדמה שאתה שומע. לקראת מי יפתח השותף שלך את עטיפת הקונדום? את מי השותף שלך אוהב? לא חשוב. אלו הם פני הדברים וזוהי דירתך. אתה שומע קולות וחריקות. לעתים […]

חסן אגבריה ומיכל גורני המוכשרים השכילו ליצור יש מאין קולנוע כרגע מתמשך של חסד מבורך: סקס בין-אתני חוצה גבולות, פרובוקטיבי וחושני למהדרין, אוטוסטרדה לא תאומן של תשוקות סואנות, שכבה על שכבה, רועשות מדי, לצד טראומות מודחקות ואל-ביתיוּת מתוקה שעל סף גילוי עריות מדומה. אל תחמיצו את "אוטופיה 2084" – הסרט […]

הקפידו תמיד להשתמש במילים "אפריקה", "שחורה" או "ספארי" בכותרת. כותרת המשנה יכולה להכיל מילים כמו "זנזיבר", "מסאי", "זולו", "זמבזי", "קונגו", "נילוס", "גדול", "שמים", "צל", "תוף", "שמש" או "הקדום" על נטיותיו. כדאי גם להשתמש במילים כמו "גורילות", "נצחי", "בראשיתי" ו"שבטי". שימו לב שהמילה "אנשים" מתייחסת לאפריקאים שאינם שחורים, בעוד "האנשים" הם […]

העיניים שלו התחמקו ממני כל הזמן. המבט שלי, לעומת זאת, לא נתן לו מנוח. עד לאותו הרגע לא חשבתי על זה, אבל האמת היתה שהכרתי אותו בעיקר ממרחק בטוח, מרחק של צעקה או של הטחת חפץ בעל משקל מינימלי, אבן או פחית ריקה, אבל אף פעם לא ממרחק של מכה […]

יום רביעי, לפני השינה אני רוצה לכתוב היסטוריה של הבכי. או של הכאב. אני כותבת את זה לעצמי במחברת החדשה שלי, העטופה בנייר אורז שקוף, שקניתי בחנות יקרה מדי של מוצרים מיפן בכיכר רבין. אני אפילו מצליחה לחמוק מהרגלי הזלזול העצמי או האדישות   , ומוסיפה כותרת: "רעיונות לסיפורים". מתחת לשני […]

השעה  1:45 בוקר יום רביעי, ליל יום שלישי. אני מכורבלת במיטה עם כרית בין הרגליים, בוהה לתוך מקור האור היחיד בחדר. בכף ידי מונח אייפון S6 ורוד. הטלפון הזה נמצא אצלי כבר שנה בערך. אני מניחה שהוא לא שונה מהטלפון שהיה לי לפניו. חוץ מזה שהוא משודרג. הכול משתדרג. הטלפון […]