חברה טובה שלי, שגרה בהמפסטד בלונדון, חלתה בקורונה בסתיו האחרון. היא הרגישה שזה מאוד לא מתאים, אבל מתוך נאמנות להנחיות שהיו אז, היא נאלצה לבטל מגוון התחייבויות שנקבעו מראש. אני הגעתי ללונדון מפריז באותו היום, והייתי אמורה לפגוש אותה באירוע ספרותי שהיא ארגנה. התאכזבתי מאוד מכך שלא אראה אותה. חייתי […]

לזכר בֶּני שילה שידע להקשיב לצרצר, משורר הדלות   I מהי העברית של שנת תשפ״ד-תשפ״ה? בבית הספר הממלכתי-דתי שבו למדתי הקפידו להשתמש בשנה העברית באותה אדיקות שבה דאגו לכתוב ״בס״ד״ בפינה הימנית העליונה של הלוח. לא, אדיקות זו לא לוותה בחיבה יתרה לגימטריה. שנת תרצ״ח, הסבירה המורה: המרד הערבי בארץ […]

כאשר הדחף לטוטליות נתמך בבירוקרטיה, אספנות מגיעה לשלב המסוכן ביותר שלה. ניתן לראות את השואה כאוסף של יהודים, צוענים, הומוסקסואלים, חולי נפש ו"שרצים" אחרים, המובחנים באמצעות סיווג מדעי מופרך שאומת על ידי בירוקרטיה קנאית. […] השואה היא גבול האספנות, שכן היא משלבת את הפתולוגיה של האינדיווידואל הכפייתי, שלא יתפשר כדי […]

המלכה: אֶל מִי זֶה תְּדַבֵּר? המלט: אֵינֵךְ רוֹאָה שָׁם כְּלוּם? המלכה: לֹא־כְלוּם; אַף־כִּי עֵינַי רוֹאוֹת שָׁם אֶת הַכֹּל. המלט: וְלֹא שָׁמַעַתְּ כְּלוּם? המלכה: לֹא־כְלוּם, מִלְּבַד אֶת שְׁנֵינוּ. המלט: הַבִּיטִי נָא וּרְאִי: אֵיךְ הוּא חוֹמֵק־הוֹלֵךְ אָבִי לָבוּשׁ מַדָּיו, כְּמוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי. הַבִּיטִי, הוּא הוֹלֵךְ, הִנֵּה עוֹבֵר הַסָּף! (הרוח יוצא.) המלכה: הֲלֹא […]

כמו אפשר להסיר מכל זה חוט אחד בלא שייפרם הכול. יעקב רז[1]   ברגע שאת רואה את זה, את כבר לא יכולה שלא לראות. וברגע שאת רואה, לשתוק זה מעשה פוליטי בדיוק כמו לדבֵּר … בכל מקרה, את אחראית. ארונדהטי רוי[2]   מגלה טפח ומכסה טפחיים תועה ביער עבות. בין […]