גרנטה 10 | חללי מבוכה

חללי מבוכה הם הזמנה לשוב ולדמיין יחידת זמן מעבר המאופיינת במצב של אי-נוחות, לעתים בושה, מצב שבו התנועה מוגבלת, וההתבוננות נוטה פנימה, ללא מטרה או כיוון. כשעוברים בחללי המבוכה צצים ועולים רגשות של דיסאוריינטציה, פחד, עיוורון, טראומה וזרות פנימית; תחושה עזה של געגוע והתרפקות על זיכרונות רחוקים; וגם, רצון להיחלץ מהקיים ולעבור לחלל המבוך הבא. השהייה בתוך חללי מבוכה היא הזדמנות להתערבב עם רסיסי זהות מנוגדים לשלנו ולסמן נקודות ציון חדשות של גילוי, קינה, שתיקה או חזרה למקום שממנו באנו.

עם איסוף היצירות, עמדו לנגד עינינו ז'קלין כהנוב ותפיסת הזהות הלבנטינית שלפיה אפשר למוסס גבולות ולחיות בין שני עולמות ואף יותר, בפסיפס עשיר של ריבוי תרבויות סותרות ומנוגדות המפרות זו את זו בשיחה בלתי פוסקת. כנגד מה שחלמה כהנוב, נראה כי מצאנו את הלבנט של היום כאוסף של ניגודים המכונסים בתוך עצמם ומגוריהם, ללא יכולת חופשית להגר מתוך הזהות העצמית ולגלות אל עבר זהות תרבותית מעורבת, היברידית, כזו שמאפשרת יחסים של גמישות והשתנות מחשבתיות מרחיבות ומצמיחות במקום שבין הים לנהר. להמשך קריאה

דימוי כריכה: מיכאל ליאני
ללא כותרת, ג’לטין, 2014
הגיליון ראה אור בחורף 2019