תגית: גרנטה 10

הרהורים על ז’קלין כהנוב: רונית מטלון ונעמה צאל: שיחה

הרהורים על ז’קלין כהנוב: רונית מטלון ונעמה צאל: שיחה

״הורי אבי, שבאו מבגדאד, היו בעיני כל שצריכים אנשים שחומים להיות. לעתים רחוקות ראיתים; הם התגוררו במקום מרוחק, בשכונה מבודלת שאליה מגיעים אחרי שעוברים ברובע עבאסיה השוקק. שליו ושאנן היה גנם וריח יסמין עמד בו, ואף שלא הבינותי את דבריהם, הבינותי את פניהם, את ידיהם, את קולותיהם. סבי היה חובש […]

אוּם מחמוד

אוּם מחמוד

אום מחמוד אומרת: במרחב הריק של אדמה, שמים ומים הממהרים לחלוף אני מניעה בחופזה את לשוני הגבישית שמחפשת מסתור, אני מתפללת הרבה כי סבל וייסורים הוכפלו בלי סוף, כי מהלך העניינים מילדותי שזוכרת שובש, כי המשמעות הרגילה של החיים הושחתה, את מקומו תפס ההרס, חורבן פשה בכל, האדמה התהפכה, ברד […]

גרנטה 10 | חללי מבוכה – פתח דבר

גרנטה 10 | חללי מבוכה – פתח דבר

קוראות וקוראים יקרים “חללי מבוכה” הם הזמנה לשוב ולדמיין יחידת זמן מעבר המאופיינת במצב של אי-נוחות, לעתים בושה, מצב שבו התנועה מוגבלת, וההתבוננות נוטה פנימה, ללא מטרה או כיוון. כשעוברים בחללי המבוכה צצים ועולים רגשות של דיסאוריינטציה, פחד, עיוורון, טראומה וזרות פנימית; תחושה עזה של געגוע והתרפקות על זיכרונות רחוקים; […]

גרנטה 10 | חללי מבוכה

גרנטה 10 | חללי מבוכה

חללי מבוכה הם הזמנה לשוב ולדמיין יחידת זמן מעבר המאופיינת במצב של אי-נוחות, לעתים בושה, מצב שבו התנועה מוגבלת, וההתבוננות נוטה פנימה, ללא מטרה או כיוון. כשעוברים בחללי המבוכה צצים ועולים רגשות של דיסאוריינטציה, פחד, עיוורון, טראומה וזרות פנימית; תחושה עזה של געגוע והתרפקות על זיכרונות רחוקים; וגם, רצון להיחלץ מהקיים ולעבור לחלל המבוך הבא. השהייה בתוך חללי מבוכה היא הזדמנות להתערבב עם רסיסי זהות מנוגדים לשלנו ולסמן נקודות ציון חדשות של גילוי, קינה, שתיקה או חזרה למקום שממנו באנו.

לרכישה

לאִבְּתִסאם אמרי

בְּמֶרְחָק שֶל גּוּף זָכַרְנוּ תְּנוּעָה שֶׁשָׁכְחָה לְדַבֵּר אוֹתָנוּ בָּנוּ אֵיפֹה שֶבּוֹכָה וְחוֹפֶרֶת חוֹחִית אֶת נִשְׁמָתָהּ עַל צַפְצָפוֹת גוּפֵנוּ כְּנָפַיִם כְּלוּאוֹת אֲדָמָה אֵין לָה שֵׁם וְאָנוּ אֵין פָּנִים עַל מָה שָׁמַרְנוּ וּלְאָן רָצִינוּ בִּכְלָל? בְּעָָבָר לִפְנֵי שְׁבִיל חָקוּק מָכַרְתִּי צַלָּחוֹת עָתִיד בְּעִיר גְּדוֹלָה לֹא הָיָה לָהֶן שֵׁם פַּרְצוּפוֹת הָיָה בְּאֵיזוֹ אֲדָָמָה […]

*

וְאֶת הַכְּאֵב חִלְּקוּ לְמִלִּים וּמִלִּים חֻלְּקוּ לְפָנִים וּפָנִים לִלְשׁוֹנוֹת וְאֵלֶּה לְשׁוֹנוֹת הַכְּאֵב כְּאֵב הֶרֶס פֶּצַע חֹר חֲתָך דָּם וְיֵשׁ לְשׁוֹנוֹת שֶׁאֵינָן בְּעוֹלָמֵנוּ וְאִם יוֹרְדִים הֵם וּמְצַמְצְמִים עַצְמָם מִין עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים יוֹצְרִים חֹרים גְּדוֹלים וְאֵינָם מְדַבְּרִים בִּשְׂפָתֵינוּ וַעֲדָרִים-עֲדָרִים מִשְׁתַּרְשִׁים בְּנִימֵינוּ בְּדָמֵנוּ וּבְּגוּפֵנוּ עַד שֶׁמְּקַבְּלִים הם שֵׁמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת וּפַרְצוּפִים וּכְאֵב נִהְיָה פֶּצַע […]