כשראיתי את רכס ההרים במדבר אטקמה בשנת 2012 חוויתי התעוררות נשגבת ממש, כמו אושר שהתגשם בצורה של הטבע – נבלעתי על ידי כוחו. רק אז, אחרי שנים של חיפוש, סגנון הציור שלי הגיע לאסתטיקה שהרגשתי מרוצה ממנה, יכולתי לבטא את עצמי בכנות. הייתי די רומנטית עד אז, יכולתי לראות את […]

ואולי אין כלל קלאסיקונים או יצירות מופת? אולי כל אדם רשאי להרכיב לו קאנון משלו, להחיל בו שינויים ולפרקו, כפי חייו הפנימיים והשינויים המהירים או האיטיים המאפיינים אותם? אולי אין כלל יצירות מופת אלא רק ספרים מעולים, אשר מה-זה-בעצם-משנה מה אנשי הדורות הקודמים חשבו עליהם, והיכן למדו אותם. העיקר הוא […]

בניגוד לכתיבה, שהיא נוכחות מלאה, כפולה, ולפעמים משולשת, מעשה הציור אצלי הוא כמעט בהיסח דעת. בכמעט שינה. כמעט שאין בחירה כאן. היד מושכת משטח כלשהו מאיזה מדף או מגירה, עט ישן, רצוי כזה שכמעט דהה, העיניים משוטטות, הרוח רחוקה. המושא אינו מחשבה או דימוי, אלא פני המשטח, עץ הבלזה הדקיק […]

אני שייכת למה שנקרא דור 1.5, תופעה חברתית בדמות ילדי מהגרים, אלה שבעקבות תנועות הגירה ושינויים באקלים הפוליטי מצאו את עצמם בגיל צעיר מאוד במדינה אחרת. המעבר הזה, בהיעדר אישיות מגובשת הוא סוג של רעידת אדמה בה את מאבדת חתיכה מהזהות שלך ומבלה את שארית חייך בחיפוש. ברוסיה ביקרתי פעמים […]

בהיהפך הדברים, בהתגבר עליו חשדו מפני הקללה שעמדה מנגד, בחשבו על שפתותיה של דלית בדם קפוא, בלילה שלו המלא דאגות מפני סכנה אורבת, ברוחו הקצרה מלשוחח עם עצמו, בבוֹרחוֹ מפני רעתו של הלוחש הנחבא, שיקע עצמו בעצבות עמוקה, מתבוסס כול כולו בצער טרי (הלוחש בלבב כל איש עדיין קינן בו), […]

זוהי הצצה אל תוך יומן המסע שלי לגלפגוס בקיץ האחרון. לא ידעתי מה אפגוש באיים. בניסיון להבין לאן אני נוסעת, קראתי על דרווין ונסיעותיו לגלפגוס, על ביסוס תורת האבולוציה דרך הממצאים שאסף באיים ועל סוגי החיות והצמחים האנדמיים המצויים שם. איפה שהוא קראתי שביקור באיים הוא כמו לקבל הצצה דרך […]