תעודות / אִנְתִס'אר עבּד אל-מוּנְעִם[1] התעודה הראשונה תחת עץ הרימון הכריזה על המהפכה – החליטה לצאת מרחם אמה. לא תהיה מוכנה לסבול עוד את המקום הצר ואת חשכת הלילה והיום. כמהה הייתה להבין את פשר זריחת השמש בבוקר. רצתה לפקוח את עפעפיה המוקפים אוקיינוס שאין בו גלים. דחפה והרימה ראשה […]

אלומות קטנות נאלמות ומתקבצות לקורבנות המזדמנים של דלית, לבנה שממנו סלדה. אכן תמוהה הדבר – מדוע חשב שיוכל לעזור לה, לרפאה אחת ולתמיד מקלונה, להחליק בעדינות על ידה הבוערת מתוך המים? הן ידע שהיא חולה, אבל מה פירוש הדבר לגביו – את זאת לא ידע. בלילה שלו האחד האפל הנמשך […]

המטבח הצר והמוארך מחופה חרסינות אדומות מן המסד עד הטפחות. "אמא, את צריכה לבוא לבית הספר לשיחה עם המנהלת", אני אומרת. "עוד הפעם אני צריכה ללכת. עָש נַעְמֶל לָכּ? עָש?" היא אומרת לי, סוגרת את ברז המים, מנגבת את ידיה בסינר המרובב ומסבה אליי את ראשה מן הכיור. אני מוציאה […]

שורשיה של המצלמה נטועים בשלהי המאה התשע-עשרה, אך היא דווקא נחשבת לאחת ההמצאות הגדולות של המאה העשרים – מאה שנודעה באובססיביות לגבול דק בין דמיון למציאות ובין היסטוריה למיתוס. המצאת המצלמה השפיעה עמוקות על כל תחומי חיינו, ולמעשה היא אחד הכלים שהאיצו את מהירות האירועים ההיסטוריים אל עבר העת החדשה. […]

"איך את יכולה לכתוב במקום הזה?" שאלה אותי חברה בשנה שעברה, כשניסיתי לסיים את ספרי. שתינו היינו זרות בניירובי. היא התכוונה ל"ארטקפה" בקניון ווסטגייט, או סתם "ווסטגייט", כפי שכולם קראו לו. "יש שם ויי-פיי טוב". לא הצלחתי לחשוב על תירוץ טוב יותר (זה לא היה שקר: בבית היינו לפעמים נתקעים […]