שיחות

מצב הקוף בכפכפים: שיחה עם משורר בלבנט

מצב הקוף בכפכפים: שיחה עם משורר בלבנט

מרחב: קודם כול אני רוצה לומר שזה איזה כדור שאתה זרקת לי, “הלבנטיניות”, כלומר שזה לא משהו שאני רגיל לחשוב דרכו. אני רגיל לחשוב בתוך הלשון העברית, למרות שעכשיו אני כותב באנגלית… עברתי לכתוב קצת שירים באנגלית. זה מעניין אותי. אבל אני רגיל לחשוב על עצמי דרך הלשון העברית, ולכן […]

שטחי פשע

שטחי פשע

ביולי 2015 השלימה “ארכיטקטורה פורנזית” את חקירת ההפצצה של רפיח באוגוסט 2014. עקב איסור שהוטל עליהן להיכנס לרצועה השתמשו אמנסטי אינטרנשיונל ו”אדריכלות פורנזית” באלפי תצלומים וסרטונים ששיתפו איתם או שלחו להם אזרחים ועיתונאים. בדוגמת הדימוי המופיע למעלה מיקמה “ארכיטקטורה פורנזית” תצלומים וסרטונים בתוך מודל תלת-ממדי על מנת לספר את סיפור […]

אל-פתיחה: עידן צבעוני משוחח עם קציעה עלון על לבנטיניות עכשיו

אל-פתיחה: עידן צבעוני משוחח עם קציעה עלון על לבנטיניות עכשיו

ז’קלין כהנוב, אשר היגרה לישראל מקהיר בשנות החמישים, ביקשה לחשוב את המובלעת התרבותית שלה דרך מסמן הגנאי “לבנטיני”. הלבנטיני, בלשונה: זה שאינו במקומו, לא יליד וגם לא אירופאי. כהנוב ניכסה את המושג הזה, הטעינה אותו מחדש במטענים תרבותיים שהיו קרובים ללבה, ואגב כך ייצרה ללבנטיניות גאווה מקומית בעלת ארומה אוניברסלית. […]

שיחה בין בן מרקוס לג’ורג’ סונדרס

שיחה בין בן מרקוס לג’ורג’ סונדרס

מאז פרסום ספרו הראשון ב-1995 בן מרקוס הוא אחד מהקולות הרדיקליים, המאתגרים והחשובים של הספרות האמריקאית העכשווית. מה שמייחד את הכתיבה שלו הוא השימוש החדור ביראת קודש שהוא עושה בשפה כדי לגעת במשמעות הרגשית העמוקה של העכשווי והחדש. לפיכך הקריאה בספריו מעוררת את הקוראים (לפחות את הקורא הזה) לחשוב מחדש […]

על הרווח שבין פעולה לצדק: אין יותר קשתות בענן

על הרווח שבין פעולה לצדק: אין יותר קשתות בענן

ב-1913, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כתבה המהפכנית הסוציאליסטית היהודייה רוזה לוקסמבורג: ״ההיסטוריה תעשה את העבודה שלה; ודא שאתה עושה את העבודה שלך״. שנה לאחר מכן היא נאסרה, ואת רוב שנות חייה האחרונות בילתה בבית הסוהר, עד שנרצחה באכזריות על ידי פרוטו- פשיסטים. היא הייתה מהמעטות בגרמניה שהמלחמה הייתה […]

בין שני עולמות: שיחה עם אנדרס נאומן

בין שני עולמות: שיחה עם אנדרס נאומן

יהודי לא יהודי אני בא ממשפחה חצויה מבחינת הזהות שלה. המשפחה של אבא שלי היתה יהודית. המשפחה של אמא, לעומת זאת, הגיעה לארגנטינה מצרפת, מספרד ומאיטליה וראתה את עצמה כקתולית או כאתיאיסטית. כשההורים שלי נישאו, הם החליטו לשמור על ניטרליות וגידלו אותי ואת אחי לא כקתולים ולא כיהודים. לא קיבלנו […]

נצרת-תל אביב-עכו-חיפה: שיחה עם איאד ברגותי

נצרת-תל אביב-עכו-חיפה: שיחה עם איאד ברגותי

איאד ברגותי (إياد برغوثي) נולד בנצרת ומתגורר בחיפה. סופר, מתרגם ועורך. משמש כעורך המשנה של סדרת “מכתוב” לתרגום ספרות ערבית לעברית במכון ון ליר. אסופת סיפורים קצרים פרי עטו, بين البيوت (בין אלביות), ראתה אור בהוצאת דאר מלאמח, קהיר, 2011. הרומן הראשון שלו, بردقانة (בורדקאנה) ראה אור בהוצאת דאר אלאדאב, ביירות, 2014 , ופרק מתוכו פורסם לראשונה […]

הַכְרָתַת האופק הנשי: שיחה על ״אהבה״: מעין איתן ונעמה צאל

הַכְרָתַת האופק הנשי: שיחה על ״אהבה״: מעין איתן ונעמה צאל

נעמה צאל: אהבה הוא ספר שעבר גלגולים רבים. זהו טקסט צנום, דחוס מאוד, שאפשר להרגיש מן הקריאה הראשונה בו, אני לפחות הרגשתי מהרגע שהגיע לידיי, שלקח זמן רב לעבוד עליו. הוא לא פשוט ״נשפך״ מהיד, מה שנקרא. ספרי אולי קצת על רגעי ההתחלה, ועל ההתפתחות שלו לאורך השנים. מעין איתן: […]

הרהורים על ז’קלין כהנוב: רונית מטלון ונעמה צאל: שיחה

הרהורים על ז’קלין כהנוב: רונית מטלון ונעמה צאל: שיחה

״הורי אבי, שבאו מבגדאד, היו בעיני כל שצריכים אנשים שחומים להיות. לעתים רחוקות ראיתים; הם התגוררו במקום מרוחק, בשכונה מבודלת שאליה מגיעים אחרי שעוברים ברובע עבאסיה השוקק. שליו ושאנן היה גנם וריח יסמין עמד בו, ואף שלא הבינותי את דבריהם, הבינותי את פניהם, את ידיהם, את קולותיהם. סבי היה חובש […]