שיחות

אל-פתיחה: עידן צבעוני משוחח עם קציעה עלון על לבנטיניות עכשיו

אל-פתיחה: עידן צבעוני משוחח עם קציעה עלון על לבנטיניות עכשיו

ז'קלין כהנוב, אשר היגרה לישראל מקהיר בשנות החמישים, ביקשה לחשוב את המובלעת התרבותית שלה דרך מסמן הגנאי "לבנטיני". הלבנטיני, בלשונה: זה שאינו במקומו, לא יליד וגם לא אירופאי. כהנוב ניכסה את המושג הזה, הטעינה אותו מחדש במטענים תרבותיים שהיו קרובים ללבה, ואגב כך ייצרה ללבנטיניות גאווה מקומית בעלת ארומה אוניברסלית. […]

שיחה בין בן מרקוס לג'ורג' סונדרס

שיחה בין בן מרקוס לג'ורג' סונדרס

מאז פרסום ספרו הראשון ב-1995 בן מרקוס הוא אחד מהקולות הרדיקליים, המאתגרים והחשובים של הספרות האמריקאית העכשווית. מה שמייחד את הכתיבה שלו הוא השימוש החדור ביראת קודש שהוא עושה בשפה כדי לגעת במשמעות הרגשית העמוקה של העכשווי והחדש. לפיכך הקריאה בספריו מעוררת את הקוראים (לפחות את הקורא הזה) לחשוב מחדש […]

על הרווח שבין פעולה לצדק: אין יותר קשתות בענן

על הרווח שבין פעולה לצדק: אין יותר קשתות בענן

ב-1913, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כתבה המהפכנית הסוציאליסטית היהודייה רוזה לוקסמבורג: ״ההיסטוריה תעשה את העבודה שלה; ודא שאתה עושה את העבודה שלך״. שנה לאחר מכן היא נאסרה, ואת רוב שנות חייה האחרונות בילתה בבית הסוהר, עד שנרצחה באכזריות על ידי פרוטו- פשיסטים. היא הייתה מהמעטות בגרמניה שהמלחמה הייתה […]

בין שני עולמות: שיחה עם אנדרס נאומן

בין שני עולמות: שיחה עם אנדרס נאומן

יהודי לא יהודי אני בא ממשפחה חצויה מבחינת הזהות שלה. המשפחה של אבא שלי היתה יהודית. המשפחה של אמא, לעומת זאת, הגיעה לארגנטינה מצרפת, מספרד ומאיטליה וראתה את עצמה כקתולית או כאתיאיסטית. כשההורים שלי נישאו, הם החליטו לשמור על ניטרליות וגידלו אותי ואת אחי לא כקתולים ולא כיהודים. לא קיבלנו […]

נצרת-תל אביב-עכו-חיפה: שיחה עם איאד ברגותי

נצרת-תל אביב-עכו-חיפה: שיחה עם איאד ברגותי

איאד ברגותי (إياد برغوثي) נולד בנצרת ומתגורר בחיפה. סופר, מתרגם ועורך. משמש כעורך המשנה של סדרת "מכתוב" לתרגום ספרות ערבית לעברית במכון ון ליר. אסופת סיפורים קצרים פרי עטו, بين البيوت (בין אלביות), ראתה אור בהוצאת דאר מלאמח, קהיר, 2011. הרומן הראשון שלו, بردقانة (בורדקאנה) ראה אור בהוצאת דאר אלאדאב, ביירות, 2014 , ופרק מתוכו פורסם לראשונה […]

הַכְרָתַת האופק הנשי: שיחה על ״אהבה״: מעין איתן ונעמה צאל

הַכְרָתַת האופק הנשי: שיחה על ״אהבה״: מעין איתן ונעמה צאל

נעמה צאל: אהבה הוא ספר שעבר גלגולים רבים. זהו טקסט צנום, דחוס מאוד, שאפשר להרגיש מן הקריאה הראשונה בו, אני לפחות הרגשתי מהרגע שהגיע לידיי, שלקח זמן רב לעבוד עליו. הוא לא פשוט ״נשפך״ מהיד, מה שנקרא. ספרי אולי קצת על רגעי ההתחלה, ועל ההתפתחות שלו לאורך השנים. מעין איתן: […]

הרהורים על ז'קלין כהנוב: רונית מטלון ונעמה צאל: שיחה

הרהורים על ז'קלין כהנוב: רונית מטלון ונעמה צאל: שיחה

״הורי אבי, שבאו מבגדאד, היו בעיני כל שצריכים אנשים שחומים להיות. לעתים רחוקות ראיתים; הם התגוררו במקום מרוחק, בשכונה מבודלת שאליה מגיעים אחרי שעוברים ברובע עבאסיה השוקק. שליו ושאנן היה גנם וריח יסמין עמד בו, ואף שלא הבינותי את דבריהם, הבינותי את פניהם, את ידיהם, את קולותיהם. סבי היה חובש […]

ירושלים-כפר עציון-חמאם אל-מליח-אמסטרדם: שיחה עם דעאל רודריגז גארסיה

ירושלים-כפר עציון-חמאם אל-מליח-אמסטרדם: שיחה עם דעאל רודריגז גארסיה

לפעמים המקום יכול להיות מורכב מריבוי מקומות שונים הנדחסים זה על גבי זה, הסותרים זה את זה, המבטלים זה את זה פעמים רבות. ובכל זאת עליהם להצטופף אל מקום אחד בגוף אחד המלא בקרעים ובהדהודי עבר. הסופר היהודי פרנץ קפקא ראה למשל את ריבוי הזהויות שלו, צ'כי, יהודי, גרמני, מזרח-אירופאי, […]

מחשבות על הכתיבה: חואן ויקו

מחשבות על הכתיבה: חואן ויקו

לבדאלונה, המקום שנולדתי בו, אין תפקיד משמעותי בספרים שלי. גדלתי בשכונת פועלים בעיר, ואני בהחלט תוצר של הסביבה שגדלתי בה, אבל אני בספק אם היא השפיעה ישירות על היצירה שלי. אולי הספרים הם הדרך שלי להתנכר לעולם הצר שעזבתי. מי יודע. בדאלונה היא עיר די גדולה בהתחשב בעובדה שהיא לא […]