Torn from the Pages
עבודתי מתמקדת בדיאלוג שבין ההכרה המודעת לבין תת ההכרה, הרשמים והחוויות המאוחסנים בתוכה. דרך העבודות שלי אני מנסה לחזור ולחקור איך הייתי מרגישה אם אפשר היה לראות את תת ההכרה באופן מוחשי. אני מנסה לתת ביטוי צורני לתנועה האמורפית של הרגשות, המחשבות והטראומות הצפונות בתוך מחסני התודעה, ולהמחיש את ההשפעות של הטראומה והזיכרון על הגוף והנפש. אני משתמשת במגוון רחב של טכניקות, הכל לגיטימי (ציור, צילום, וידאו, אנימציה, מוסיקה, כתיבה, מיצג, שירה ועוד).
העבודות עוסקות בגוף הנשי, במעבר מילדות לנשיות ובקשר שקיים בין מיניות לבין חיפוש עצמי. ה’עצמי’ מופיע בעבודות כגוף פיזי, בעל צורה. אני משתמשת בדימויים ובצבעים השונים שנפערים מתוכו, מתפתחים ומשתנים, כפי שהחוויות נרשמות בתת המודע.
בדרך כלל מדובר בחומרים שלקוחים מרגעים אנושיים אינטימיים. יש גם תחושה קלה של משחק שאני מנסה להעביר, כי חוץ מטראומה יש גם סקרנות, חשיפה וגילוי עצמי שתמיד ריתקו אותי. אני מתעדת את עצמי מגיל צעיר, בעיקר דרך מצלמת מחשב פשוטה. דימויים מתוך ארכיון ההתבגרות הזה משולבים בעבודות לפעמים. זה קשור באדיקות לתרבות התיעוד העצמי, אבל במקום תמונות אני מציירת את עצמי שוב ושוב. לפעמים בלי להתכוון, הציור פתאום נראה כמוני. אך בגרסה חייתית ופתוחה יותר של עצמי.
הסיטואציות ממוקמות במיטה, בחדרי שינה אינטימיים. חלק מהדימויים שואבים השראה מדימויי רנסנס קלאסיים של פולחן דתי, ספציפית של הפייטה. דימויים אחרים לקוחים מסרטי פורנו. ומתמונות של חיות. העירום בעבודתי אינו מיני ומפתה, ופעולות חדירה אינן בהכרח פועל יוצא של יחסי מין, אלא ביטוי עמוק של תחושת האני החשוף והשביר שאפילו גופו-שלו הוא חדיר, פגיע, משתנה ולא יציב. בתוך כל אלו חולפים רגעים מנחמים של חום, רוך ואהבה.
מיה פרי, אוקטובר 2017
מהדורה מקוונת | אוקטובר 2018
