Domesthetic

Domesthetic היא סדרת ציורים שנוצרה מתוך התבוננות בשגרה, בשכונת ‘קרול’ בפתח תקווה שבה אני מתגוררת כיום. היא יכלה להיות כל שכונה אחרת בכל עיר אחרת עם נופים של אדריכלות פונקציונלית.
שאלות תמימות הנחו את העבודה, מהו בית? ומהם גבולותיו? איפה נגמר הפרטי ומתחיל הציבורי?
הגירה בגיל צעיר ועשרות מעברי דירה לימדו אותי לייצר לעצמי מרחבי מחייה בקלות וביעילות, אך אם תשאלו אותי על בית לא אמצא תשובה.
הנוף האישי שלך בקלות נהיה הנוף האישי של מישהו אחר בתדירות כל כך גבוהה עד שהתנועה הופכת לך לבית וקווי המתאר נעלמים.

ברדיצ׳בסקי בית / ריטה קוגן

זֶה לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁיֵּשׁ לָךְ בַּיִת
שֶׁבּוֹ הַתִּקְרָה מֻנַּחַת הֵיטֵב עַל הַקִּירוֹת
וְהָרִצְפָּה נָחָה בֵּינֵיהֶם, נְקִיָּה מֵחוֹל,
מִבְּלִי לָנועַ תַּחַת רַגְלַיִךְ.
הַחַלּוֹנוֹת שֶׁפּוֹנִים דָּרוֹמָה
גּוֹמְעִים שֶׁמֶשׁ נְדִיבָה
וְאֵלֶּה הַצְּפוֹנִיִּים
מְקַבְּצִים אֶל מִסְגְּרוֹתֵיהֶם צְלָלִים
שֶׁל לְשׁוֹנוֹת הִיבִּיסְקוּס מְחֻדָּדוֹת,
נַהֲמוֹת חֵשֶׁק חֲתוּלִיּוֹת,
קִרְעֵי שִׂיחוֹת,
חַבְלֵי כְּבִיסָה,
חֹשֶׁךְ.

ילנה רוטנברג, יוני 2018

מהדורה מקוונת | יוני 2018
השיר לקוח מתוך הספר סוס בחצאית מאת ריטה קוגן, הוצ’ אש קטנה 77, 2018