אני מגיע. היא עומדת בדלת. לא, זה לא מדויק. אני מגיע (בכך אין ספק). היא עומדת כמה פסיעות מאחורי הפתח, מחכה לי. כשאני מגיע היא מרימה את מבטה מהטלפון שלה ומברכת אותי לשלום. כך אני מוצא אותה תמיד בימים הללו, בין דלת הכניסה לגרם המדרגות, ראשה מורכן לטלפון. יש לה […]

מזה כמה שנים "כיכר התרבות" ("כיכר הבימה") מצויה במרכז מחשבותיי. בשלהי קיץ 2014, עם תום מלחמת עזה ההיא, התיישבתי בגינה המונמכת שיצר דני קרוון וכתבתי במשך שנה, בבקרים, יומן-מקום. התיישבתי שם לאחר ששהיתי בתחתית הכיכר, במקלט העצום החפור תחתיה, שאליו רצתי עם בתי הקטנה. קיוויתי שתיעוד רגעי היומיום יאפשר לי […]

פעם נסעתי במונית משדה תעופה. החלון נגלל מעל ראשי; הרחתי את קרירות האדמה ואת אד שריפת הדלק של הרכבים המאיצים אל העיר. עיניי טיילו מתוך המונית הנוסעת לעיר; נפשי דבקה במפעלים, באסמים, בחצרות, ולאחר מכן בבניינים המקושטים, בלבנים האדומות, במטרייה שחורה, בגזרה של אישה, פסלי מלאכים חייכו אליי מעל החלונות; […]

בנוסף לשימושם ככלי ניווט, מפות מגדירות באופן אפיסטמולוגי את העולם. הן מתארות היררכיות של כוח, איזורים נגישים וכאלה שהם מעבר להישג היד, את האמיתי ואת הבדיה. ההיסטוריה מציעה ייצוגים רבים של העולם כממצאים פיקטיביים, אך עדיין נותרו נתונים וויזואליים המצטיירים לנו כגולמיים, טהורים, וכאלה אשר לא נפגעו בהטיות והתערבויות אנושיות. […]

הם היו צריכים לקחת מונית. זה היה כל כך ברור, נגה אמרה לאייל, היינו צריכים לקחת מונית. האוטו הזה לא שווה כלום, איך חשבנו שיחזיק בעליות לירושלים. אייל לא ענה. הוא הכניס והוציא את המפתח, לחץ על הגז והרפה. המבט שלו היה מרוכז כמו שנגה שנאה. אני יוצאת החוצה, היא […]