דיאלוגים ספרותיים

ילד או כלב

ילד או כלב

דמיין שאתה טייס, כמו שחלמת מילדות. קיבלת במתנה מטוס שהופעל בשלט רחוק וראית אותו מתעופף בתוך החדר שלך, מתנגש בקירות, במנורה, והבנת שהמטוס שלך רוצה לטוס הרחק מכאן, לרחף מעל מרחבים פתוחים, מעל הגינה של הבית שלך, מעל הגגות של בתי השכנים, לחצות את גבולות העיר, לעבר מקומות זרים, כך […]

כשלפתע פגשתי ביופי

כשלפתע פגשתי ביופי

"מי ירצה כלב רטוב באוטו שלו?" היא שואלת, לא מצפה לתשובה. חושך, אנחנו צועדות ברוטשילד, מתחמקות משלוליות עמוקות מדי. היא מחזיקה רצועה מתוחה ולפניה הכלב הרטוב שלה, מסרב להאט את הקצב. הגשם כל כך חזק ששום מטרייה לא יכולה עליו. אני זורקת את המטרייה בפח של טוני וספה. הבחור מאחורי […]

סאבלט

סאבלט

מה השותף שלך עושה בשעת חצות, באמצע השבוע, כשהגשם דופק בחלון? השותף שלך קורע עטיפה של קונדום בין שיניו. כך לפחות נדמה שאתה שומע. לקראת מי יפתח השותף שלך את עטיפת הקונדום? את מי השותף שלך אוהב? לא חשוב. אלו הם פני הדברים וזוהי דירתך. אתה שומע קולות וחריקות. לעתים […]

מצוקות מדומות באוטופיה

מצוקות מדומות באוטופיה

חסן אגבריה ומיכל גורני המוכשרים השכילו ליצור יש מאין קולנוע כרגע מתמשך של חסד מבורך: סקס בין-אתני חוצה גבולות, פרובוקטיבי וחושני למהדרין, אוטוסטרדה לא תאומן של תשוקות סואנות, שכבה על שכבה, רועשות מדי, לצד טראומות מודחקות ואל-ביתיוּת מתוקה שעל סף גילוי עריות מדומה. אל תחמיצו את "אוטופיה 2084" – הסרט […]

Shabat, acrylic on canvas 146x114cm, 2018

התבוננות חיה

ציור מהתבוננות היא הפרקטיקה העיקרית שלי. דרכה אני מנסה לגלות את הסיפור של המודל הנבחר שלי על ידי תרגול אלמנטים ציוריים שונים, בזמן שאני זוכרת את ההיסטוריה הארוכה של המסורת הזו. ההתבוננות בתמונות, חפצים או נופים הופכת לכלי דרכו ניתן לשאול שאלות על המציאות ועדיין לקחת בה חלק. ההתבוננות עבורי […]

איך לכתוב אפריקה

איך לכתוב אפריקה

הקפידו תמיד להשתמש במילים "אפריקה", "שחורה" או "ספארי" בכותרת. כותרת המשנה יכולה להכיל מילים כמו "זנזיבר", "מסאי", "זולו", "זמבזי", "קונגו", "נילוס", "גדול", "שמים", "צל", "תוף", "שמש" או "הקדום" על נטיותיו. כדאי גם להשתמש במילים כמו "גורילות", "נצחי", "בראשיתי" ו"שבטי". שימו לב שהמילה "אנשים" מתייחסת לאפריקאים שאינם שחורים, בעוד "האנשים" הם […]

סליחה

סליחה

העיניים שלו התחמקו ממני כל הזמן. המבט שלי, לעומת זאת, לא נתן לו מנוח. עד לאותו הרגע לא חשבתי על זה, אבל האמת היתה שהכרתי אותו בעיקר ממרחק בטוח, מרחק של צעקה או של הטחת חפץ בעל משקל מינימלי, אבן או פחית ריקה, אבל אף פעם לא ממרחק של מכה […]

החפלה האחרונה / الحفلة الاخيره / The Last Feast

החפלה האחרונה / الحفلة الاخيره / The Last Feast

ארבעה אמנים ישראלים עכשוויים חושפים דיאלוג מורכב עם ההיסטוריה של תולדות האמנות המערבית ביחס לזהותם ה"ישראלית-מזרחית". העבודות של אמנים אלה מתייחסות אל ההיסטוריה של האמנות המערבית מתוך עמדה המתכתבת עם התיאוריה של ג'ורג'יו אגמבן (Agamben), הגורסת שעל מנת ליצור הווה ועתיד חדש יש במידה מסוימת לקרוא מחדש באופן ביקורתי את […]

היסטוריה של הבכי: קווים ראשונים

היסטוריה של הבכי: קווים ראשונים

יום רביעי, לפני השינה אני רוצה לכתוב היסטוריה של הבכי. או של הכאב. אני כותבת את זה לעצמי במחברת החדשה שלי, העטופה בנייר אורז שקוף, שקניתי בחנות יקרה מדי של מוצרים מיפן בכיכר רבין. אני אפילו מצליחה לחמוק מהרגלי הזלזול העצמי או האדישות   , ומוסיפה כותרת: "רעיונות לסיפורים". מתחת לשני […]