זוהי הצצה אל תוך יומן המסע שלי לגלפגוס בקיץ האחרון. לא ידעתי מה אפגוש באיים. בניסיון להבין לאן אני נוסעת, קראתי על דרווין ונסיעותיו לגלפגוס, על ביסוס תורת האבולוציה דרך הממצאים שאסף באיים ועל סוגי החיות והצמחים האנדמיים המצויים שם. איפה שהוא קראתי שביקור באיים הוא כמו לקבל הצצה דרך […]

הייתי בת 18 כשהגעתי למבחני הקבלה לתואר הראשון בבצלאל. הצגתי בפני הבוחנים כמה קטעי וידאו שעשיתי זמן קצר לפני כן, בהם הופיעו חברים שלי בסיטואציות שונות במהלך היום. הוידאו עסק בתחושת ניתוק מהזמן ומהמקום, זה התבטא במניפולציות לא מתוחכמות של סטופ מושן וסאונד לא מסונכרן. לא ידעתי הרבה על אמנות, […]

לחתוך לא מדויק זה מדבק חיתוך ישר הוא אויב הכל עקום חתוך בצורה גסה טלאים של ניר וסימני הדבקה לכלוך כחיים יצירה מוכתמת במה שנוזל מבפנים התחלתי לעבוד עם קולאז'ים בשנת 2013. הבחירה נבעה ממשיכה טבעית לפורמט ומהרצון להנכיח את ההשפעה של המחשבה האנרכיסטית עליי – את היכולת לעקור דימויים […]

בעבודות הנייר שלי מופיעים חלקי גוף נשיים וחפצים שימושיים. אני משתמשת בדימויים חוזרים של שדיים, ידיים, שיניים ובהשטחות של צורות תלת ממדיות פשוטות. אני מייצרת הכפלות והחלפות של חלקי גוף בצורות מוכרות כדי לכונן סדר צורני, הנוכחות הנשית מנסה לברוא את העולם בדמותה. ככל שמתרבות העבודות נבנה מאגר ויזואלי אליו […]

אני מצלמת את אבא שלי, מיכאל גרינבאום, ששרוי בהלם קרב ממלחמת אוקטובר 1973. מזה שש שנים יש בינינו כמעט תמיד, מצלמת פנטקס ישנה. לפעמים היא לוקחת אותנו ולפעמים אני משתמשת בה כדי להתרחק, להתקרב, להתחפש, להתחבא, להתבונן, להתגונן, להתרפא. מכל הפעלים אני מחבבת במיוחד את האחרון. שירז גרינבאום, יולי 2017

מיצב הדגלים נולד מתוך העניין שלי בדגל כסמל וכסַמָן; דגל הוא אובייקט שמסמל מקום, קבוצת אנשים, דעות, ובו בזמן הוא סמן תוחם לטריטוריה, הצהרה על שייכות ובעלות. העיסוק בדגל מבטא את כמיהתי לפרום ולהרכיב מחדש (תרתי משמע) את הדימוי המוכר של הדגל, ואת פעולת הסימון / אי הסימון (תמיד פעולה […]