רשימות אחרונות

*

הַטֵּרָסוֹת הַגְּבוֹהוֹת מַשְׁקִיפוֹת עָלֵינוּ מִן הָהָר וַאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים נָמוּךְ, קָרוֹב לָאֲדָמָה נוֹשְׁמִים אֶת הָרֶגַע הַחִוֵּר הַזֶּה שֶׁהָאֲוִיר מִתְקָרֵר בּוֹ וְהַיּוֹם נָמוֹג. הִתְעַיַּפְנוּ מֵרֹב עֲבוֹדָה וּבַיִת וְחַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם רֶגַע שֶׁאֵין בּוֹ מִי שֶׁזָּקוּק לָנוּ אֲבָל בִּמְקוֹם לְהִתְקַשּׁוֹת אֲנַחְנוּ מִתְרַכְּכִים נוֹתְנִים לָאֲדָמָה לְהַחֲזִיק אֶת כָּל מָה שֶׁמַּכְבִּיד מְקָרְבִים גַּב אֶל גַּב […]

דארין טאטור

המשוררת והצלמת דארין טאטור, תושבת ריינה, שהתה במעצר קרוב לשלוש שנים, שלושה חודשים בכלא והיתר במעצר בית בגין שיר ופוסט שכתבה ופרסמה בפייסבוק. ספרה הראשון "הפלישה האחרונה" ראה אור ב-2010 בהוצאה עצמית, ושני ספרים נוספים נמצאים בכתובים. עבודות צילום שלה פורסמו ברחבי הארץ ובמחנות פליטים בסוריה ובירדן. באוגוסט 2017, יזם […]

דינה פון-שוורצה (מסתאי)

ילידת מינכן (1966), בת למשפחה של גרי צדק שעלו לארץ ב-1970. פסיכולוגית קלינית במקצועה, מתגוררת ברחובות, נשואה לפרופסור יצחק מסתאי ואם לשלושה ילדים. בשנים האחרונות מתרגמת מגרמנית לעברית (במסגרת פרוייקט משותף עם פרופסור רפי וייכרט והוצאת קשב לשירה) את יצירתן של משוררות ממוצא יהודי ששרדו את השואה והמשיכו לכתוב שירה […]

פרדה

אֲנִי אֶלְבַּשׁ אֶת הַמֶּרְחָק כְּמוֹ מְעִיל עִם כִּיסִים. לִבִּי כַּפְתּוֹרִים אֲדֻמִּים רְכוּסִים. הָרוּחַ קָרָה. רַק יָרֵחַ תָּלוּי, חֲגִיגִי, עָגִיל פְּנִינָה עַל תְּנוּךְ הָעֶרֶב הָרָגִיל. בְּבִטְנַת מְעִילי בְּדַל עִפָּרוֹן וּמִכְתָב וְחוּט וְכַפְתּוֹר עֵץ בְּשַׂקִּיק, וּבְכִיס שְׂמֹאל כַּף יָד סְגוּרָה, וְסוֹד וְסַכִּין. מהדורה מקוונת | פברואר 2021

1993

בֵּין הָרַגְלַיִם שֶׁלָּךְ יֵשׁ נְקֻדָּה שֶׁמִּמֶּנָּה מַתְחִיל הָעוֹלָם לֹא הֵבַנְתִּי כְּלוּם הָיִיתִי כְּבָר לֹא נַעֲרָה עוֹד לֹא בְּדִיּוּק אִשָּׁה זְמַן מָה לִפְנֵי זֶה הוֹרַדְתָּ חֻלְצָה וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי כְּשֶׁהִפְשַׁטְתָּ הָיָה לְךָ קָשֶׁה עִם הֶחָזִיָּה וְעָזַרְתִּי נִשַּׁקְתָּ אֶת הַמְּקוֹמוֹת בִּנְשִׁיקוֹת צִיַּרְתָּ אוֹתִי חֲדָשָׁה עַד קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת גַּם מֵאֲחוֹרֵי הָאָזְנַיִם אֲפִלּוּ בַּבִּרְכַּיִם מָה אַתָּה […]

חדר

אַחַר כָּךְ יָצָאתָ מֵחַיַּי כְּמוֹ שֶׁיּוֹצְאִים מֵחֶדֶר פָּשׁוּט. העוּגִיּוֹת שָׁבוּ לַקֻּפְסָאוֹת, הַתֵּה לַקּוּמְקוּם, הסֻּכָּר לַקֻּבִּיּוֹת (הַדְּמָעוֹת לא שָׁבוּ לַשַּׂקִּיּוֹת), הַשָּׁנִים קָפְאוּ עַל המְקָרֵר, צְמוּדוֹת בְּמַגְנֵט (פִּיצָה, אַייפֶל, אִינְסְטָלָטוֹר אָמִין). אָדָם מַמְתִּין תָּמִיד לִנְקִישָׁה עַל הַדֶּלֶת, לְמִכְתָּב בַּתֵּבָה (תְּלוּנָה, בַּקָּשָׁה, הַתְרָאָה רִאשׁוֹנָה, אַחֲרוֹנָה, אַהֲבָה). חִכִּיתִי זְמַן מָה לְאוֹת, אֲבָל בַּחַלּוֹן עָמַד […]

אודליה

נַחֲזֹר לַזְּמַן שֶׁבּוֹ הָעוֹלָם הָיָה קָטָן, לִפְנֵי הָאֵשׁ, לִפְנֵי הַתְּשׁוּקָה, לִפְנֵי הַגַּלְגַּל, הָיִינוּ יְלָדוֹת, רַכּוֹת כְּמוֹ כֻּתְנָה, לוֹבְשׁוֹת גַּרְבִּיּוֹנִים עִם צִיּוּר שֶׁל הַפַּנְתֵּר הַוָּרֹד, עוֹמְדוֹת בַּפִּנָּה, בְּגַן מִשְׂחָקִים, מִתְבּוֹנְנוֹת שְׁקוּפוֹת בַּבָּנִים שֶׁרוֹכְבִים עַל סוּסֵי יָם כְּתֻמִּים. עוֹד מְעַט אִמָּהוֹת תֵּצֵאנָה בַּחֲצִי גּוּף מִמִּרְפָּסוֹת, מִתְכּוֹפְפוֹת מֵעַל כְּבִיסָה שֶׁל תַּחְתּוֹנִים. נַחֲזֹר לַזְּמַן […]

פּוֹעֵמְמָה

קֹדֶם לְהִתְגַּבְּשׁוּת הַקֶּרַח הָאָפֹר מְכַל הַפְּלַסְטִיק בַּיָּדַיִם שֶׁלִּי (וְקִפָּאוֹן אָז יֵשׁ רַק בַּתְּמוּנָה), אֵיךְ שֶׁמֵּי בֶּרֶז רוֹטְטִים בְּדֹפֶק כַּפּוֹת וְזֵעָה מְטַפְטֶפֶת בַּחֶדֶר אֵיפֹה שֶׁמְּבַשְּׁלִים מַשֶּׁהוּ. אוֹגוּסְט לְלֹא סָפֵק, מְבֻלְבָּל מִנְּקֻדּוֹת הַצֶּבַע בַּמִּרְצֶפֶת אֵיפֹה שֶׁאֲנִי דּוֹרֵךְ. לֹא מוּכָן לְהַמְתִּין לַפְרִיגִ'ידֶר (הַזְּמַן אָז מַעֲרֶכֶת שָׁעוֹת) הִתְחַבַּרְתִּי לַחַשְׁמַל הֲכִי קַר שֶׁמָּצָאתִי בַּקִּירוֹת שֶׁלְּאֹרֶךְ […]