מה שקרה זה שהיא ראתה את הדבר הזה – את העץ, את הבית – ואז חזרה והלכה בכיוון ההפוך. חזְרה חזָרה אל מעבר לגבול. הסתובבה וחזרה אל המקום שממנו הגיעה, בעצם. לא היה שם אף אחד – אף שומר. רק קו אדום, חקוק על פני האדמה, מפריד בין צד ימין, […]
עלה בדעתי שיש נוסח אחר של סיפורי אגדה – זה שבו הבחורה הצעירה והפשוטה מצילה את הנסיך שלה או את משפחתה. באגדה הדנית "היונה הצחורה", היונה/נסיכה מצילה נסיך שאחָיו הקריבו אותו למכשפה. כאשר הוא מנשק אותה, היונה שבה והופכת לנערה. ב"שבעת העורבים" של האחים גרים, נערה צעירה מצילה את אחיה […]
העניינים התערבבו אלו באלו עד שקצה החוט אבד בתוך פקעת סבוכה. לאחר שלא הצליח לגולל את רצף האירועים, ולא נראה באופק שביב של תקווה לשחזר אותם, הוא ויתר. הוא מצא עצמו משייט בעולם זר ומופלא. האהבה היתה שאלה פתוחה, כשמאחוריה משתרך שובל אור עוצר נשימה שבעדו לא ניתן לראות דבר. […]
״קרוב לשעה שבע, ירדתי מן האוטובוס שהסיעני עד לקירבת ביתי. פניתי אל הרחוב בו נמצא הבית וצעדתי ברגל. הגעתי לבית לאחר שעברתי את כל בתי הרחוב. נעצרתי והייתי כאילו מעולף משנוכחתי כי הבית אינו כלל בנמצא.״ את המשפטים האלה כתב סבא שלי, יצחק בר משה, כחלק מסיפור קצר בשפה הערבית. […]
איאד ברגותי (إياد برغوثي) נולד בנצרת ומתגורר בחיפה. סופר, מתרגם ועורך. משמש כעורך המשנה של סדרת "מכתוב" לתרגום ספרות ערבית לעברית במכון ון ליר. אסופת סיפורים קצרים פרי עטו, بين البيوت (בין אלביות), ראתה אור בהוצאת דאר מלאמח, קהיר, 2011. הרומן הראשון שלו, بردقانة (בורדקאנה) ראה אור בהוצאת דאר אלאדאב, ביירות, 2014 , ופרק מתוכו פורסם לראשונה […]
יש רגעים שמשלחים אדרנלין בלב, מייבשים את הלשון וחוסמים את הריאות. כמו רעם הם מטביעים אותך בקול, לא, כמו ברק הם מצליפים בחלל הגרון. שיעול. אחרי שזה קרה נעתקו המילים מפי. לא אמרת כך בעצמך? לא אמרת זאת לחברה קרובה שבתחילת חברותכן, בהיסח הדעת, הייתה קוראת לך בשמה של עוזרת […]
למרות הכיסוי התקשורתי הנרחב בימינו, בין אם דרך הרדיו, בטלוויזיה או בעיתונים היומיים, אין למדיה יכולת לתת ביטוי לסבל האמיתי שאנשים חווים בכל יום. סדרת הציורים Darkush: In Memory Of בוחנת את הקשר בין המוות לבין הקורבנות. אני "במקרה" הייתי קרוב להתרחשות יומיומית שכזו, ונוכחתי לראות את החיים שם משתנים […]
את רוב מקורות ההשראה שלי ליצירה אני מוצאת בשיטוט ברחובות העיר ובאתרים שונים בהם אני מבקרת. תהליך היצירה שלי מתחיל בתיעוד צילומי של רגעים אותם אני לוכדת בעדשת המצלמה ומאוחר יותר מתורגמים לציורי גואש קטנים המזכירים פורמט של תצלום. הציורים שלי מתבססים על אותם רגעים יומיומיים: אנשים צועדים ברחוב, זוגות […]
1 עיניים כחולות. אני רואה אתכן. שפיק אליאס הגביה את ראשו, כאילו הגיע לשלב הסיכום. הוא סוקר את האולם, מבטו חולף על פני פרצופים מוכרים, על פני פרצופים לא מוכרים. שקט מוחלט, רועם, כמעט דתי; השמיעה דרוכה, כמו לפני פואנטה של בדיחה טובה. שפיק רוכן בפעם האחרונה לעבר המיקרופון. הוא […]
