הבעיה היא לא בדברים עצמם, אלא במרווח של הבין לבין. שם את צצה ונשארת. למשל, אני מחליטה להכין טוסט. אחרי ההחלטה הזאת אני מוציאה לחמנייה עגולה עם צ'ופצ'יק מהפריזר ומניחה על השיש כדי שתפשיר, אבל אין לי באמת סבלנות לחכות אז אני מכניסה אותה למיקרוגל, וכשהיא הופכת לחמה ונעימה אני […]

"חשוב לי לחקור את אזור הסכנה", היא אמרה, "זה המפתח מבחינתי". ישבנו ב"מנזר". בשלב הזה כבר התחרטתי על ההחלטה לשבת בבר. הרגשתי את הבעבוע של האנרגיות המיניות. המקום היה גם מאיץ החלקיקים שבו הן נוצרו וגם הבמה שעליה הוצגו. הקול שלה, שנחרך כשהוא חוצה סף ווליום מסוים. ריח הסיגריות שנושב […]

הן הלכו יד ביד. היא כבר היתה ילדה גדולה אבל ידעה שאמא שלה אוהבת שהן הולכות יד ביד. לפעמים היא ניסתה לחבק אותה במהלך ההליכה אבל אז אמא שלה היתה אומרת לה, "כואבות לי העצמות, חיים שלי. את יודעת שאני כבר לא כמו פעם". היא שנאה את הביטוי "לא כמו […]

רוני רוזנטל משתחרר מרוש, מגביה לצד שמאל לכיוון עטר, שמוריד את הכדור לאמצע הרחבה, חרזי… ושעררר, 0-1 לנבחרת ישראל. אלישע ליברמן שקע בכורסת האמריקן קומפורט שהיתה שייכת לאביו המנוח, גישש בימינו אל השלט והגביר את הקול למקסימום האפשרי. סוזה מטייל סמוך לרחבה הישראלית, למה אף אחד לא עוצר אותו, עכשיו […]

אי-מא אנחנו נוסעים בכביש המהיר; הירח, הכביש והתינוק. "אם הייתי יכולה, הייתי בולעת אותך" אני לוחשת; מילותיי מתפזרות בחלל הרכב, נספגות בעורו הטרי של התינוק. הן פולשות החוצה דרך החלון, מתפזרות על הכביש וממריאות אל הירח. הנה עוד רגע אחד, אני בולעת אותם; את המרחבים השחורים, את תינוקי שניתק מקרביי. […]

דוד של ירון מת בחורף של 95', כשירון היה בן תשע. ירון, הוריו ואחותו התינוקת גרו בירושלים, ברחוב דרך בית לחם, מול פלאפל עובד, בקומה האחרונה של בניין שנבנה על גבו של בית ערבי. בקומת הקרקע גר אורי, הבן של הזוג ינובסקי מקומה שלוש, שהיה כבר כמעט בן ארבעים, התהלך […]

שלוש פעמים עשה אתמול בערב, ועדיין, יצא. אם היו לבניו חוצצים לסדין היה מתקשה לקלף ומתקשה לכבס – כנראה בכיור, ומזל שאין. למה כך יצא בלילה אינו יודע, ונזכר ומביט לאחור לחלום לברר ולא מגלה. ואולי כי עשה שלוש בערב, ככה ברצף ובסוף כבר כאב כשמשך ולחץ ולא הפסיק והמשיך […]

"איך קוראים לך?" היא שאלה אותי, הגוף הקטן שלה מתוח לצד גופי. "אליענה", אמרתי לה והוספתי, "זה בעברית". "מה זה אומר?" היא שאלה, מגניבה נשיקה לצוואר שלי, היכן שראשה הקטנטן נח, כמעט נטול משקל מעל לזרוע הפרושה שלי, הענקית. "זה אומר משהו כמו 'האלוהים שלי ענה'". "את אדם מאמין?" היא […]