מחבר: רוני גרוס

רוני גרוס

סופרת, משוררת ומסאית. ספרה הראשון, עצם חשופה, ראה אור בהוצאת פרדס ב-2019 וזכה בפרס ע"ש גדעון תלפז לספר ביכורים. ספר שיריה הראשון, מי מחבקת את עצמה?, ראה אור בהוצאת פרדס ב-2021. ספר שירה נוסף פרי עטה עתיד לראות אור ב-2023.

עצם חשופה

עצם חשופה

בית אמי ניצב בקצה רחוב חד-סטרי המרוצף באבנים הולנדיות במושבה פרברית אמידה בשרון. לא מדובר בבית שעמד שם מאז ומתמיד. לא גדלתי בו. הבית הזה נכנס לחיינו מתוך הסכמה שאין ברירה אלא לבנותו כדי ליצור מקום שבו נוכל להתכנס שוב כמשפחה – אמנם משפחה מפורקת, אבל משפחה. הרחוב שהוא נמצא […]

*

הַחִפּוּשִׁיּוֹת הַשְּׁחֹרוֹת מַגִּיעוֹת לְעֵת לַיְלָה כַּנְפֵיהֶן נִפְרָשׂוֹת אֶל מְנוֹרַת הַמִּרְפֶּסֶת גְּדוֹלוֹת וְאֵלִיפְּטִיּוֹת, כְּמוֹ תִּיקָנִים אַךְ עַל הָרִצְפָּה, קוֹפְאוֹת עַל מְקוֹמָן נִצְמָדוֹת יָמִים שְׁלֵמִים לַקִּירוֹת לִפְעָמִים, זָזוֹת בְּאִטִּיּוּת וְאָז שׁוּב נָחוֹת – לַיְלָה אֶחָד, הָפַכְתִּי כּוֹס עַל חִפּוּשִׁית שֶׁטָּרְדָה אֶת מְנוּחָתִי כַּמָּה יָמִים אַחַר כָּךְ הֵרַמְתִּי אֶת הַכּוֹס. הַחֶרֶק יָצָא בְּאִטִּיּוּת, […]

*

קַיִץ, וְהַבְּרֵכָה שֶׁלְּךָ עוֹמֶדֶת רֵיקָה מַלְבֵּן בֵּטוֹן אָפֹר שֶׁיָּצַקְתָּ לָאֲדָמָה לוֹהֵט בַּשֶּׁמֶשׁ אַתָּה רוֹצֶה לְמַלֵּא אוֹתָהּ עֲבוּרִי אֲנִי מַבִּיטָה בַּבּוֹר הָרֵיק, זוֹמֶמֶת עַל הַמַּיִם הַקָּרִים שֶׁיַּחְדְּרוּ אֶל כָּל הַנְּקִיקִים לַיְלָה אֶחָד, אַתָּה מְמַלֵּא עֲבוּרִי אַמְבַּט מַיִם שְׁחֹרִים תַּחַת שְׁמֵי כּוֹכָבִים – חֹרֶף. תַּלְתַּלֶּיךָ אֲרֻכִּים יוֹתֵר – נְשִׁימָה עֲמֻקָּה, אֲנִי לוֹחֶצֶת […]

*

אַתָּה שׁוֹכֵחַ דְּבָרִים רַבִּים יוֹם-יוֹם אוֹתִי, אֶת הַזְּמַן שֶׁבּוֹ אָמַרְתָּ, אֲנִי כְּמוֹ עָנָן אֶת הַזְּמַן שֶׁאָמַרְתִּי, הָפַכְתִּי לְ כַּסְפִּית אֶת הַזְּמַן שֶׁהָפַכְתִּי לְכַסְפִּית וְהִתְחַלְתִּי לְמַלֵּא אֶת כָּל הַסְּדָקִים שֶׁנִּפְעֲרוּ בְּךָ עֵת נָפַלְתָּ בְּאַהֲבָתְךָ זוֹ, אֵלַי חֻמְצִית כְּחָלָב, חֻמְצִית כְּמַיִם שֶׁמָּזַגְתָּ כְּיַיִן מהדורה מקוונת | דצמבר 2022

*

הִיא בְּסִיסִית כְּחָלָב, אַהֲבָתִי זוֹ, אֵלֶיךָ כְּאַהֲבַת אֵם אֶת בִּתָּהּ: טְרוֹם-זְמַנִּית, מְאֻשֶּׁשֶׁת כְּאַהֲבַת בַּת אֶת אָבִיהָ: חֲסֵרָה, מְנֻכֶּסֶת הִיא בְּסִיסִית כְּעֵץ בֶּן אֶלֶף שָׁנָה, בֵּן הַמָּקוֹם הַיָּדוּעַ לַכֹּל כִּמְקוֹם-נֶחָמָה אֲנִי שׁוֹמֶרֶת עַל אַהֲבָתִי זוֹ, אֵלֶיךָ מִכָּל מְשַׁמְּרֵי יַנְקוּתִי הַשּׁוֹתֶקֶת, הַגֵּאָה שֶׁזּוֹעֶקֶת אֶת זַעֲקַת אִמָּהּ, וְאֵם-אִמָּהּ וְאֵם-אִמָּהּ-אִמָּהּ אֵימָה עִמָּהּ מהדורה מקוונת […]

*

שְׁפְּרִיץ אֶחָד מִתְחַלֵּק לְאַרְבַּע מָנוֹת זֶרַע, כָּל מָנָה – הַזְרָעָה. וָאי, אֲנִי אוֹמֶרֶת, כַּמָּה מָנוֹת יָכֹלְתִּי לֶאֱסֹף בִּימֵי חַיַּי אֵיזֶה בִּזְבּוּז. אֲנִי מַבִּיטָה מַעְלָה אֶל עַנְפֵי עֵץ הַפֶּקָאן, שֶׁאוֹר בֵּין עַרְבַּיִם מִסְתַּנֵּן דַּרְכָּם וְנִזְכֶּרֶת בַּגֶּבֶר שֶׁסִּפֵּר לִי שֶׁהוּא תָּמִיד קוֹשֵׁר אֶת הַקּוֹנְדּוֹם אַחֲרֵי, שֶׁאַף אַחַת לֹא תְּקַבֵּל רַעֲיוֹנוֹת. וְאָז בַּחֲזָרָה […]

*

אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל יְלָדִים? אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּחוֹף הַיָּם בְּשִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם, כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָלָה בְּדַעְתְּךָ הָרַעֲיוֹן שֶׁכְּשֶׁאַתָּה מְשׂוֹחֵחַ אִתִּי, אַתָּה מְדַבֵּר עִם אָדָם שֶׁהוּא אִשָּׁה. אֲנַחְנוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּבַחוּרוֹת בְּבִגְדֵי יָם: קִמּוּרֵי הַגּוּף, הַשָּׁדַיִם הַזְּקוּרִים יוֹתֵר אוֹ פָּחוֹת, מְנַתְּחִים אֶת בְּחִירַת הַגִּזְרָה: תַּחַת מְכֻסֶּה, תַּחַת בַּחוּץ – קָשֶׁה […]

*

אַתָּה מַגִּיעַ מְאֻחָר בַּלַּיְלָה, עֶרֶב יוֹם חֲתֻנָּתָהּ שֶׁל אֲחוֹתְךָ, לְבֵית אִמִּי לְבַקֵּר אוֹתִי. גַּם אַתָּה גָּר בְּבֵית הוֹרֶיךָ, מֶרְחָק עֶשְׂרִים דַּקּוֹת נְסִיעָה בְּיָמִים אֵלֶּה; יֵשׁ בֵּינֵינוּ הֲבָנָה כֵּיצַד נִרְאֶה הָעוֹלָם מִתּוֹךְ הָעֲקִירָה הָאֵינְסוֹפִית הַזּוֹ. בֵּין חֲתוּלִי הֶחָצֵר, מִתַּחַת לְעֵץ מַנְגּוֹ, אֲנַחְנוּ מִתְמַסְטְלִים מַהֵר מַפְלִיגִים בְּשִׂיחָה עַל כָּל הַכְּאֵב וְהַיֹּפִי. אַתָּה […]

בדיעבד אני יודעת איך הייתי צריכה להרגיש

אז עוד לא ידעתי. התעוררתי על ספת-נוער נפתחת בממ"ד שבביתך שמחוץ לעיר חלמתי בצעקות רמות שהלכו וגדלו נתתי להן לשטוף אותך כפי שאינני מעזה כשאני ערה נטשת אותי בגשם, בדרך הראשית שליד הדירה השכורה שלי חלפת על פניי במכונית מחוממת אני במעיל רטוב ושיער רטוב צורחת מקללת אחרי מטח המים […]