מִכָּל הָעֲדִינֻיּוֹת צֵל דַּק שֶׁסּוֹכֵךְ עַל רֹאשִׁי עוֹד עוֹשָׂה בִּי רֹשֶׁם אַלִּימוּת אַחַת גְּדוֹלָה. לַמְרוֹת אֹרֶךְ הָרוּחַ גְּמִישׁוּתָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ יְכָלְתּוֹ שֶׁל הַלֵּב לְהַתְמִיד בְּלֹא הַכְרָעָה עָלַי לְהוֹדוֹת שֶׁעֲדַיִן לְמַרְאֶה אַלִּימוּת אַחַת הֲגוּנָה. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁרֵאשִׁיתָם בְּטָעוּת וּלְעוֹלָם לֹא תִּמָּצֵא לָהֶם תַּקָּנָה בְּכָל רֶגַע מִתְעַכֶּבֶת בְּפִי הוֹדָעַת שְׁגִיאָה: סְלִיחָה, בֶּאֱמֶת […]

* מוּל הַדֶּלֶת הַנְּעוּלָה אַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם כְּבָר הָלְכוּ שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְתַּח לִי אֲנִי שָׁרָשִׁים לֹא הִכּוּ.