מֵאַלְלִד לְלֹד
עִיר מְחַפְֶּשֶׂת שֵׁם חָדָשׁ לְעֵת עַתָּה הִשְׁתַּתֵּק הַקַּחְוָן. נָבְטוּ הַגַּעֲגוּעִים וְנִבְלְעוּ בֵּין סוֹדוֹת הָעֶרֶב וּמַעֲלָלָיו. וּלְמָחֳרָת, כַּאֲשֶׁר נִפְגָּשִׁים הַמְּשׁוֹרְרִים, הֵם נִנְזָפִים בִּתְשׁוּקָה. הָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי מִתְכַּסֶּה בְּעָלֶיהָ הַנּוֹשְׁרִים שֶׁל הַשִּׁירָה שֶׁצָּנְחָה גּוֹסֶסֶת. *** בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר הַנִּצָּחוֹן הִגְּרוּ אַנְשֵׁי אַלְאַנְצַאר, תּוֹמְכָיו שֶׁל הַנָּבִיא, לאַלְלִד כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת הָעִיר. כְּשֶׁנִּפְתְּּחוּ שְׁעָרֶיהָ […]