תגית: איחוזים

על פסיביות אקטיבית – להיות מרחב מארח

על פסיביות אקטיבית – להיות מרחב מארח

בשנת 1901 נשא הפסיכולוג והפילוסוף האמריקאי ויליאם ג'יימס סדרת הרצאות שאוגדה לימים לספר בשם החוויה הדתית לסוגיה – מחקר בטבע האדם. שתיים מבין ההרצאות האלה הפכו לפרק בספר זה, שאותו כינה "מיסטיציזם". באותו פרק ניסה ג'יימס לחקור ולקטלג חוויות מיסטיות בצורה שיטתית. הוא מנה סימנים מאפיינים לחוויה המיסטית והצביע על […]

קרטון נשאר קרטון

קרטון נשאר קרטון

את כותבת שהטיפול בחפץ הופך ל"פעולה הישרדותית" ול"אחיזה": האם יש רגע שבו את מרגישה שהחפץ מחזיק בך בחזרה, ולא רק את בו? בטח, העבודה שנעשית על החפץ הופכת הישרדותית, היא בעצם מייצרת גם תלות שלי בו, כי ככל שהקדשתי יותר זמן, מחשבה, מאמץ, הסיכוי שכל זה פשוט לא יצליח הופך […]

כוחו של החפץ

כוחו של החפץ

בניגוד למסגרת המודרנית הרואה בחפצים כלים פונקציונליים, אנימיזם – כפי שהוא מופיע בתרבויות ילידיות, וכן בתיאוריה הפילוסופית העכשווית (מטריאליזם חדש, האקולוגיה העמוקה והפוסט-הומניזם) – תופס חפצים כנושאי תודעה, זיכרון או סוכנות משל עצמם. כלומר, החפץ מקבל את תוקפו לא מכורח השימוש בו או מיכולתו לסייע לאדם, אלא מעצם נוכחותו. לפי […]

קינת המודרנה

קינת המודרנה

פואמה בצילומים   בָּטַחְנוּ בְּקַוִּים נְקִיִּים. הִתְנַעַרְנוּ מִפִּתּוּלֵי עִטּוּרִים וְקִמּוּרִים, חִידוֹת קִיּוּם מְסֻכְסָכוֹת, כְּמִתּוֹךְ נֶשֶׁל בִּקַּעְנוּ אֶת הֶעָבָר לְנֹכַח פָּנֵינוּ פְּנֵי אָדָם, קוֹמַת אֱנוֹשׁ. יָצַרְנוּ מֶרְחָב בְּצַלְמֵנוּ, בְּמַמָּשׁוּת צְלָלֵינוּ, בִּנְחִישׁוּת תְּבוּנָתֵנוּ, אִם לֹא עֶבְרֵי הָאֹפֶק, תְּהֵא הָאָרֶץ כֻּלָּהּ נְתוּנָה חֵרוּתֵנוּ תְּפוֹגֵג אֶת חֵרוּת הַטֶּבַע, אֶת מַהֲלָכוֹ, אֶת אַרְבַּע רוּחוֹתָיו בְּתוֹךְ […]

אספנות נוכח המבול

אספנות נוכח המבול

כאשר הדחף לטוטליות נתמך בבירוקרטיה, אספנות מגיעה לשלב המסוכן ביותר שלה. ניתן לראות את השואה כאוסף של יהודים, צוענים, הומוסקסואלים, חולי נפש ו"שרצים" אחרים, המובחנים באמצעות סיווג מדעי מופרך שאומת על ידי בירוקרטיה קנאית. […] השואה היא גבול האספנות, שכן היא משלבת את הפתולוגיה של האינדיווידואל הכפייתי, שלא יתפשר כדי […]

אני הצבר

אני הצבר

אני מציירת כתמים על גבי קנבס. הכתמים מתחברים לכדי דמותי, אשר מחזיקה בצבר. את הצבר ניתקתי מהאדמה שבה צמח. בציור רואים אותי חותכת את הצבר, אוטמת אותו בצנצנת, ואחר כך מנסה לחלץ אותו בחזרה. הצבר מסמל את הערבי הפלסטיני אשר נאחז באדמתו. למרות כל מה שעבר ומוסיף לעבור, הוא מחזיק […]

הכשרת המאחזים

הכשרת המאחזים

המלכה: אֶל מִי זֶה תְּדַבֵּר? המלט: אֵינֵךְ רוֹאָה שָׁם כְּלוּם? המלכה: לֹא־כְלוּם; אַף־כִּי עֵינַי רוֹאוֹת שָׁם אֶת הַכֹּל. המלט: וְלֹא שָׁמַעַתְּ כְּלוּם? המלכה: לֹא־כְלוּם, מִלְּבַד אֶת שְׁנֵינוּ. המלט: הַבִּיטִי נָא וּרְאִי: אֵיךְ הוּא חוֹמֵק־הוֹלֵךְ אָבִי לָבוּשׁ מַדָּיו, כְּמוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי. הַבִּיטִי, הוּא הוֹלֵךְ, הִנֵּה עוֹבֵר הַסָּף! (הרוח יוצא.) המלכה: הֲלֹא […]

כיסוי נאות

כיסוי נאות

כמו אפשר להסיר מכל זה חוט אחד בלא שייפרם הכול. יעקב רז[1]   ברגע שאת רואה את זה, את כבר לא יכולה שלא לראות. וברגע שאת רואה, לשתוק זה מעשה פוליטי בדיוק כמו לדבֵּר … בכל מקרה, את אחראית. ארונדהטי רוי[2]   מגלה טפח ומכסה טפחיים תועה ביער עבות. בין […]

הזיות אצל שפויים בדעתם

הזיות אצל שפויים בדעתם

החיבור הזה נכתב ב-2023 באנגלית (תחת הכותרת "Hallucinations in the Sane"), והוא נולד מתוך שלב ראשוני במחקר בין-תחומי שהוביל כעבור שנתיים לעבודת הפרפורמנס "ההתפתחות של מקומות קדושים, הרצאת אמנית מאת אלישבע גברא״ (“The Development of Holy Site, an Artist Lecture by Elisheva Gavra”), שהוצגה בספרייה הציבורית בניו יורק במרץ 2025. […]