דיאלוגים ספרותיים

ימים כאלה

  בְּיַמִּים כָּאֵלֶּה, כְּשֶׁשִּׁירִים סְתָמִיִים מִתְנַגְּשִּׁים בִּי כָּךְ, מְחַטְּטִים מִיָּד בִּפְצָעִים שֶׁהִגְלִידוּ כְּבָר מִזְּמַן וּבְסוֹפָם מוֹתִירִים אוֹתִי בּוֹהָה הַחוּצָה בְּלִי מַבָּט אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם אֲנִי מִישֶׁהִי מְבֻגֶּרֶת מִדַּי, שֶׁכְּבָר לֹא תַּצְלִיחַ לְהֵחָלֵץ מֵהַשַּׁבְרִירִיּוּת שֶׁמִּתְעַמֶּקֶת עִם כָּל זִכָּרוֹן נוֹסָף הַחוֹרֵט בָּהּ אֶת עַצְמוֹ אוֹ צְעִירָה מִדַּי, מְרֻחֶקֶת מִשְּׁבִיל שֶׁכָּל הָאֲחֵרִים […]

היא

עוֹדֶנָּה עֲדִינָה פִּקְִחִית וְלַחָה כְּמוֹ שׁוּעָל מְנַסֶּה לַחְדֹּר אֶל כֶּרֶם הָאוֹר הַנִּשְׁבָּר הִיא מְמַצְמֶצֶת, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, עַל סַף מִיתָתָהּ הָעַיִן הַנֶּעֱלֶמֶת שֶׁל הַשְּׁכִינָה. בְּסוּפוֹת גֶּשֶׁם וְרוּחַ עַזּוֹת הַנְּשָׁמָה נֶקֶב שֶׁנִּשְׁמַע שְׁרִיקָתָהּ בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיִינוּ בְּטוּחִים שֶׁהֵם הֲכִי אֲטוּמִים בָּנוּ. יֵשׁ הַכּ ֹל  בּנִמְצָא אִם נמְַצמְֵץ אִם נִהְיֶה צָמָא נִרְאֶה אֵיךְ נִטְוֵית […]

אבא

אַבָּא אֲנִי נִבְחַל וְנִפְעַם מֵהָאֶפְשָׁרוּת לָרֶשֶׁת אֶת הַשְּׁתִיקָה הַזּוֹ כְּשֶׁכָּל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת מִלְּבַד הֱיוֹתְךָ מִתְרַסְּקוֹת בַּקַּרְקָעִית הַקָּשָׁה שֶׁל הַמִּלִּים אַתָּה אַבָּא שֶׁלִּי אֵינִי יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ בּפַּחַד הַגְּבָהִים הָאֵלֶּה אֲבָל אַתָּה יָכוֹל לַעֲזֹר לי בפּחד הַגְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי מִבְּלִי לוֹמַר דָּבָר אַתָּה אָבִי מִבְּלִי לוֹמַר דָּבָר אֲנִי יַלְדְךָ אַל תִּתֵּן לִי […]

כואבת לי ההתחמקות

כּוֹאֶבֶת לִי הַהִתְחַמְּקוּת. כּוֹאֶבֶת לִי הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁהָיְתָה וְאֵינֶנָּה. וְגַם הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁהִנְנָהּ. כּוֹאֵב לִי הַפַּעַר בֵּין הָאוֹתִיּוֹת, הָרְוָחִים בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן וּבֵינָן לְבֵין הָעוֹלָם. כְּמוֹ חוֹר בַּשֵּׁן כָּל נְשִׁימָה נוֹגַעַת בְּמַשֶּׁהוּ חָשׂוּף בִּקְצֵה שֹׁרֶשׁ חָלָל שֶׁנֶּאֱכַל אֲנִי נוֹשֵׁם עָמֹק פְּנִימָה אֶת מַה שֶּׁיָּכֹלְתִּי לִהְיוֹת * כּוֹאֵב לִי לְהַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ, […]

מרפסת המשקיפה על עיר شُرْفَةٌ عَلى مَدينَة

אהובה נשכחת.. באחת הפינות סיפור המסופר.. בכל זמן ומקום מזמור זרוק.. על חוף השכחה אהובה לוחמת, מתקופה כמרקחה מחפשת אהוב בעולם האדם פרח הערים, מחפשת בטחון באל-קודס, התגלגל הסלע.. ברח מרדיפת הלבה.. לאחר שעתר לסולטן באל-קודס, מיתרי האהבה הן שפת הלבבות.. והשתיקה תיבת קול לאומללים ומתחת למסגד מנהרה חשוכה מאוד […]

שור הברונזה

בֵּין גּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים בְּדַאוּן טַאוּן מֶנְהֶטֶן בְּלֶב לִבּוֹ שֶׁל הפַיְנַנְשְׁיָל דִּיסְטְרִיקְט סָמוּךְ לַווֹרְלְד טְרֵייד סֶנְטֶר, לַווֹל סְטְרִיט וּלְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים: הַנְּיוּ־יוֹרְק סְטוֹק אֵקְסְצֵ'ינְג' הִצִּיב אַרְתּוּרוֹ דִּי מוֹדִיקָה פֶּסֶל בְּרוֹנְזָה בִּדְמוּת שׁוֹר מִסְתַּעֵר כְּדֵי לְרוֹמֵם אֶת רוּחָם שֶׁל הַמַּפְסִידִים בַּשֵּׁפֶל הַכַּלְכָּלִי וּכְדֵי לְאַחוֹת אֶת מַשְׁבֵּר הָאֱמוּנָה בֶּאֱלֹהֵי הַהוֹן וְהַמָּמוֹן. וְהֶהָמוֹן מִסְתַּעֵר מִדֵּי […]

נסיכה

הנער שמתגורר בגרוטאת האוטובוס על הסלעים, ליד הצוק מכיר כל מטר בקו החוף הארוך החובק את הטירה החרבה בה שלד הנערה שוכב מאחורי קיר – קיר מזויף שרק הנער גילה, ורק הוא יודע לאתר האבנים הלא מחוברות, שצריך להסיט, כדי להיכנס פנימה, כך שהוא יכול להבריש את השיער האדום הארוך […]

שיער

דמיין גשם שיער מכל מספרות סין נושר על הארץ. דמיין את הקווצות הראשונות ניחתות ברוך על פניך. לְכוד מעט מזה ושפשף בין האצבעות. כעבור זמן קצר, הקרקע מכוסה כולה אבל השיער ממשיך לרדת – ובין השערות המשוחררות – זנבות סוס, תסרוקות פוני, פאות ועכשיו שיער בלונדיני צפוני המצטרף אל השחור […]

דגלים מופשטים

דגלים מופשטים

מיצב הדגלים נולד מתוך העניין שלי בדגל כסמל וכסַמָן; דגל הוא אובייקט שמסמל מקום, קבוצת אנשים, דעות, ובו בזמן הוא סמן תוחם לטריטוריה, הצהרה על שייכות ובעלות. העיסוק בדגל מבטא את כמיהתי לפרום ולהרכיב מחדש (תרתי משמע) את הדימוי המוכר של הדגל, ואת פעולת הסימון / אי הסימון (תמיד פעולה […]