שכנוּת טובה
גבוה, דק גו ומחוויר, שקט, יושב אסף גליקמן על ספתו הדו-מושבית. קיר אחד ושתי דלתות עץ רכות מפרידות בין ביתו מבצרו לביתי מבצרי בדירתנו המחולקת, בדרום הלגיטימי למחצה של העיר. בימים ראשון, שני, שלישי, רביעי וחמישי בשעה תשע בבוקר, בשעה תשע בבוקר בדיוק, מסובב אסף גליקמן את המפתח בחור המנעול. […]