פרוזה קצרה

המרגל שבלב

המרגל שבלב

“מי שמכיר את עצמו, מכיר את ריבונו.” הנביא מוחמד (עליו השלום) אפגניסטן הייתה גן עדן בכל הקשור לתופעה החדשה הזאת של לוחמי הג’יהאד. הסטריאוטיפ של הג’יהאדיסט התגבש אט אט בעשורים האחרונים והיה גורם מערער ומתסיס ברחבי העולם המוסלמי. התשתית הרעיונית שביסוד תופעה זו מבוססת על עקרונות של ארגונים שונים הפועלים […]

פרץ חיות

פרץ חיות

בר בן חמו גלל את מכנסי ההתעמלות המבריקים סביב זין נפוח ומדולדל, וניסה להפיח בו מעט רוח בדמיונות על נשים מהמחשב, אך לשווא. הגדם הסגלגל סירב להתרומם, וככל ששפשפו רק האדים והאדים עד שפלט זרזיף דק שהחמיץ את האסלה והכתים את תחתוניו. ברב”ח, כפי שדבק בו מאז הצבא, השליך את […]

הוֹק

הוֹק

גלן גולד טבל את ידיו בשעווה ואז הן הרגישו כמו חדשות. הוא לא אהב לאכול בציבור. הוא היה אדם נעים. הוא ידע הרבה על תרופות. הוא אהב חיות. בצוואתו הוריש מחצית מכספו לחברה ההומנית של טורונטו. הוא שנא אור יום וצבעים עזים. כיסא הפסנתר שלו היה בגובה 35 סנטימטר. המוזיקה […]

התמונה של שאקירה

התמונה של שאקירה

כל הסיפור התרחש בפעם השביעית שבה השתרך בן דודי בתור בפתח משרד הפנים הישראלי, כדי לחדש את תעודת המסע שבלעדיה לא היה יכול להמריא אל מחוץ לגבולות הארץ. בפעמים הקודמות הוא יצא מוקדם מאוד מביתו והגיע בשש בבוקר, אך הופתע מן התור הארוך של אנשים שהזדחל מול הבניין, קצתם הגיעו […]

כוונה טובה

כוונה טובה

כבר כמה שנים אני סוחבת איתי איזו אשמה. כשהיא עולה על גדותיה אני מזכירה לעצמי שכל אחד אשם במשהו, כלומר, כל אחד לפעמים מרגיש אשם במשהו, ואז זה נרגע. אבא שלי, למשל, עד יומו האחרון היה אסיר בלי תא. האשמה כילתה אותו מבפנים. בעצם, כרסמה כמו תולעים בתוך תאנה. לא […]

אני מגיע

אני מגיע

אני מגיע. היא עומדת בדלת. לא, זה לא מדויק. אני מגיע (בכך אין ספק). היא עומדת כמה פסיעות מאחורי הפתח, מחכה לי. כשאני מגיע היא מרימה את מבטה מהטלפון שלה ומברכת אותי לשלום. כך אני מוצא אותה תמיד בימים הללו, בין דלת הכניסה לגרם המדרגות, ראשה מורכן לטלפון. יש לה […]

סיפור עככא’י

סיפור עככא’י

עכּא, יום רביעי, 18 ביולי 1945 קפטן פַאיִז הורה לג׳לאל גַ’רַאר לנצל את הפִּירצה בהגנה הקורסת של “אלרַוודַֿה” ולתקוף לכיוון מרכז המגרש. אחר כך סקר במבט זריז את הקהל שהתקבץ על שפת החומה ועל גרמי המדרגות המובילים לשני המגדלים שמעליה. הוא הרים את ידו הימנית לסוכך על עיניו מהשמש היוקדת, […]

תשובה

תשובה

הם היו צריכים לקחת מונית. זה היה כל כך ברור, נגה אמרה לאייל, היינו צריכים לקחת מונית. האוטו הזה לא שווה כלום, איך חשבנו שיחזיק בעליות לירושלים. אייל לא ענה. הוא הכניס והוציא את המפתח, לחץ על הגז והרפה. המבט שלו היה מרוכז כמו שנגה שנאה. אני יוצאת החוצה, היא […]

לא כמו ורונה

לא כמו ורונה

הוא מילא לךָ רק שליש כוס, היא אומרת. אתה לא מתכוון להגיד לו משהו? לא, הוא אומר. זו בדיוק הכמות שרציתי. זה בכלל טעים לך? זה הסוף של הבקבוק. טעים לי מאוד, הוא אומר ומביט בה בעיניים, ולך? אתה יודע, ורונה היה מבקש שיפתחו בשבילו בקבוק חדש. זה בסדר, הוא […]