פרוזה קצרה

כוכב

כוכב

המנהיג גישש את דרכו. זרועותיו היו מתוחות לפנים, כפותיו פרושות, להרגיש, למשש את החושך שמולו, כדי שלא ייתקל בדבר מה. עיניו ניסו לחפור, לקדוח בעלטה הזאת, אבל אפילו את הידיים, ידיו שלו, המושטות מולו, לא ראה. הוא החליק את כפות רגליו בזהירות, גורר אותן בזו אחר זו בלי להרים ולנתק […]

עובש

עובש

גדלתי עם אם חד-הורית עסוקה, ובבית שלנו – בקתת דייגים זעירה וישנה בפימפרנל רואד בברייטון – תמיד היה עובש. בכל מקום היה אפור, בייחוד מסביב לחלונות: הם היו חניכיים שחורים ורקובים, פרצופים חרוכים מייללים לאורך קירות העץ המתקלפים. בחדר האמבטיה היו שסעים ארוכים של עובש, מערות אפלוליות שיכולת להיכנס לתוכן […]

מגמגמת

מגמגמת

הייתי ילדה מגמגמת אבל לא תמיד גמגמתי. הייתי עם אחי בגן המשחקים, הוא הלך לשחק עם הבנים ואני אספתי חלזונות יחד עם ילדה אחת שדיברה רק יידיש, אספנו חלזונות לתוך השמלה שלה. ואז הגיע איש שהחזיק צב ודיבר אלינו בשקט. חשבתי שהוא אבא שלה כי הוא דיבר יידיש והיה לבוש […]

גלגול

גלגול

כשהתעורר יונתן פיינגולד בוקר אחד מחלומות טרופים הוא שמע אזעקה עולה ויורדת, וכשהתכוון לקפוץ מהמיטה ולרוץ לאנשהו גילה שהגוף שלו לא זז. הוא הרגיש את הבטן שלו מתכווצת מתחת לצלעות, ראה את השמיכה גולשת מגופו לרצפה ואת הירכיים העירומות שלו רוטטות על המזרן. יונתן צעק – אבל במקום צעקה שמע […]

שקרים

שקרים

הוא לא ידע כלום ממה שתכננתי. אני זוכרת את היום שטסנו – הופתעתי שהתורים בבן-גוריון היו רגילים לחלוטין למרות המלחמה. לבשתי שמלה קיצית, אדומה. התכוננתי לאיטליה. הגשתי לאיש הביטחון את הדרכונים של שנינו כאילו הוא עדיין היה הילד הקטן שלי. אבל הוא באמת היה הילד הקטן שלי. פשוט בן שמונה-עשרה. […]

שלא ייקחו אותך יותר מידי ברצינות

שלא ייקחו אותך יותר מידי ברצינות

״זה כנראה בגלל שעמוק עמוק בפנים אנחנו מונוגמיות״, היא אמרה לי וחייכה. השיניים שלה יפות ויש לה ריח מקולח, חשבתי. באסה שהיא לא ממש הטעם שלי, אף אחת מהן לא ממש בדיוק הטעם שלי. חבל, מהשיחה הקצרה בדרך לשער האוניברסיטה התרשמתי שהיא דווקא יודעת על מה היא מדברת, ביחס לגיל […]

על ניצחון האדם ותבוסתו לציפור שלא יודעת לעוף

על ניצחון האדם ותבוסתו לציפור שלא יודעת לעוף

אני לא מצליח לישון כששקט בחוץ. הלילה הוא לילה כזה, שקט במיוחד. יש לילות טובים יותר; לפעמים תנועת כלי הרכב בחוץ שוקקת והיא משרה עליי רוגע. בלילות חמים יותר הכלב של השכנים מעדיף לישון בחוץ, ואני שומע אותו נובח על תרנגולות תועות. בחודשי הקיץ אפשר לשמוע את הנערים מבלים בחוץ […]

שירז גרינבאום, פחם ודיו על נייר, 2010 Ho_Me Moon#1

השמש והדג

“השמש והדג” הוא סיפור קצר מאת וירג׳יניה וולף, שהופיע לראשונה ב-3 בפברואר 1928 בשבועון הבריטי Time and Tide. וולף מתארת את ליקוי החמה המלא הראשון שנצפה בבריטניה מזה יותר ממאתיים שנה, ובסוף הסיפור, מתוך חירות התודעה המשוטטת, היא עוברת לביקור באקווריום חדש בגן הזואולוגי של לונדון. על סיפן של השירה […]

ביטחון

ביטחון

בשבע בבוקר קם שמואל וכבר ראה בעיני רוחו את קורות היום צרים עליו. הוא התלבש ובעיניו העצומות ניסה לבלום את שטף ראיית העתיד הזו, אשר תמיד היתה מפותחת אצלו יתר על המידה. הוא עבר במטבח, הדליק את מכונת הקפה וניגש להטיל את מימיו ולשטוף את פניו מעל לכיור. חדר האמבטיה […]