פרוזה קצרה

תשובה

תשובה

הם היו צריכים לקחת מונית. זה היה כל כך ברור, נגה אמרה לאייל, היינו צריכים לקחת מונית. האוטו הזה לא שווה כלום, איך חשבנו שיחזיק בעליות לירושלים. אייל לא ענה. הוא הכניס והוציא את המפתח, לחץ על הגז והרפה. המבט שלו היה מרוכז כמו שנגה שנאה. אני יוצאת החוצה, היא […]

לא כמו ורונה

לא כמו ורונה

הוא מילא לךָ רק שליש כוס, היא אומרת. אתה לא מתכוון להגיד לו משהו? לא, הוא אומר. זו בדיוק הכמות שרציתי. זה בכלל טעים לך? זה הסוף של הבקבוק. טעים לי מאוד, הוא אומר ומביט בה בעיניים, ולך? אתה יודע, ורונה היה מבקש שיפתחו בשבילו בקבוק חדש. זה בסדר, הוא […]

הפגנה

הפגנה

נועם תפס טרמפ עם סוחר סמים שנסע ב-200 קמ”ש, ואז עם כומר פרוטסטנטי מתלמד שהתנצל על השואה, ואז עם סבתא’לה נחמדה, יהודייה למחצה, שידעה לומר בעברית ביטוי אחד בלבד: “בזק בינלאומי שלום”, ופרצה בצחוק כל פעם שאמרה אותו, כאילו זה משהו גס נורא. וברגע מנוחה, שבו אכל כריך חצי יורו […]

הקוראת

הקוראת

פשוט הכול פשוט. משמרת בוקר מתחילה בשבע, משמרת ערב בשלוש ומשמרת לילה שעה לפני חצות. אחראית משמרת יושבת בראש השולחן, היא אישה מבוגרת, זקנה משנותיה, מקבלת ומעבירה שיחות למשמרות. ביום שולחים מהמטבח כריכים, משמרת ערב יורדת לאכול בחדר אוכל עובדים אבל האחרות הפסיקו, מוותרות פשוט. המנהלת אוכלת בחדר אוכל אורחים, […]

חנן ועליזה 0.2

חנן ועליזה 0.2

האישה משירות הלקוחות חוזרת אליי אחרי ארבעים דקות של המתנה על הקו. “סליחה”, היא אומרת, “אלה השעות הכי עמוסות אצלנו. איזה חלקים אמרת שהתקלקלו לך?” “ה… אה, אה, האשכים”, אני אומרת-לוחשת, “וגם, אה, נו, הפין”. “ואיך זה קרה?” אני מכחכחת. “במדיח?” ולפני שהיא מספיקה להגיב, אני מוסיפה בהצטדקות, “היה כתוב […]

אז זה זה

אז זה זה

באחת וחצי בלילה אני נכנס לגריינדר, כי באמת לא נכנסתי לשם איזה עשר דקות, ואולי מישהו שלח לי הודעה, או סתם סימן להבה על הפרופיל שלי, ופתאום תתחיל שיחה מדהימה, כזו שמרגישים שזה זה, וככה גם נספר לכולם, שלמרות שהכרנו בגריינדר, זה היה זה, פשוט הרגשנו, ופשוט צריך להאמין, והאהבה […]

תשעה קצרצרים

תשעה קצרצרים

בחדר האוכל הם רכונים על ארבעותיהם, ועל גבם תל מתגבֵּהַּ כדבשת. הלוא אלה אצ’י, צ’צ’י ובצ’י, שעבדו פעם בחדר האוכל שלנו והיו מסלקים את כלי האוכל ואת שאריות הארוחה מן השולחנות. חודשים סבבו בינינו בפנים חתומים כשומרי סוד, כאילו סודם מציבם במעלה גבוהה מאיתנו באיזה סולם דרגות סמוי. מרימים רגל […]

גולים פוליטיים?

גולים פוליטיים?

על הסרט הישראלי “הנעצבים” מוטבע חותם בל יימחה של מלנכוליה פולימורפית. “הנעצבים” – סרט סטילס קצר בן 28 דקות של חסן אגבריה ומיכל גורני – לא רק מבטא חיפוש שונה בתכלית בשפה בוקעת, הוא מזמן רגעים עוקבים בלתי תלויים בזמן; הוא דוחק בגופו את שפת ההתרחשות לטובת שפת ההתמשכות, הוא מציע […]

יער

יער

“זאב, זאב”, אני הולכת וקוראת, וברחובות המתלחשים של תל אביב כולם זאבים. אף אחד לא עוצר להביט. הדרך מושכת אותם הלאה, עיוורים לסבך הרחובות, חירשים לקריאה, רק ריח המאורה, האפלולית, הלחה, מחכה להם בסוף הדרך. כמו רחם. להצמיד גוף אל גוף, להדביק את העפעפיים, וכל החטים והחודים נכנסים שוב אל […]