פרוזה קצרה

אני מגיע

אני מגיע

אני מגיע. היא עומדת בדלת. לא, זה לא מדויק. אני מגיע (בכך אין ספק). היא עומדת כמה פסיעות מאחורי הפתח, מחכה לי. כשאני מגיע היא מרימה את מבטה מהטלפון שלה ומברכת אותי לשלום. כך אני מוצא אותה תמיד בימים הללו, בין דלת הכניסה לגרם המדרגות, ראשה מורכן לטלפון. יש לה […]

סיפור עככא’י

סיפור עככא’י

עכּא, יום רביעי, 18 ביולי 1945 קפטן פַאיִז הורה לג׳לאל גַ’רַאר לנצל את הפִּירצה בהגנה הקורסת של “אלרַוודַֿה” ולתקוף לכיוון מרכז המגרש. אחר כך סקר במבט זריז את הקהל שהתקבץ על שפת החומה ועל גרמי המדרגות המובילים לשני המגדלים שמעליה. הוא הרים את ידו הימנית לסוכך על עיניו מהשמש היוקדת, […]

תשובה

תשובה

הם היו צריכים לקחת מונית. זה היה כל כך ברור, נגה אמרה לאייל, היינו צריכים לקחת מונית. האוטו הזה לא שווה כלום, איך חשבנו שיחזיק בעליות לירושלים. אייל לא ענה. הוא הכניס והוציא את המפתח, לחץ על הגז והרפה. המבט שלו היה מרוכז כמו שנגה שנאה. אני יוצאת החוצה, היא […]

לא כמו ורונה

לא כמו ורונה

הוא מילא לךָ רק שליש כוס, היא אומרת. אתה לא מתכוון להגיד לו משהו? לא, הוא אומר. זו בדיוק הכמות שרציתי. זה בכלל טעים לך? זה הסוף של הבקבוק. טעים לי מאוד, הוא אומר ומביט בה בעיניים, ולך? אתה יודע, ורונה היה מבקש שיפתחו בשבילו בקבוק חדש. זה בסדר, הוא […]

הפגנה

הפגנה

נועם תפס טרמפ עם סוחר סמים שנסע ב-200 קמ”ש, ואז עם כומר פרוטסטנטי מתלמד שהתנצל על השואה, ואז עם סבתא’לה נחמדה, יהודייה למחצה, שידעה לומר בעברית ביטוי אחד בלבד: “בזק בינלאומי שלום”, ופרצה בצחוק כל פעם שאמרה אותו, כאילו זה משהו גס נורא. וברגע מנוחה, שבו אכל כריך חצי יורו […]

הקוראת

הקוראת

פשוט הכול פשוט. משמרת בוקר מתחילה בשבע, משמרת ערב בשלוש ומשמרת לילה שעה לפני חצות. אחראית משמרת יושבת בראש השולחן, היא אישה מבוגרת, זקנה משנותיה, מקבלת ומעבירה שיחות למשמרות. ביום שולחים מהמטבח כריכים, משמרת ערב יורדת לאכול בחדר אוכל עובדים אבל האחרות הפסיקו, מוותרות פשוט. המנהלת אוכלת בחדר אוכל אורחים, […]

חנן ועליזה 0.2

חנן ועליזה 0.2

האישה משירות הלקוחות חוזרת אליי אחרי ארבעים דקות של המתנה על הקו. “סליחה”, היא אומרת, “אלה השעות הכי עמוסות אצלנו. איזה חלקים אמרת שהתקלקלו לך?” “ה… אה, אה, האשכים”, אני אומרת-לוחשת, “וגם, אה, נו, הפין”. “ואיך זה קרה?” אני מכחכחת. “במדיח?” ולפני שהיא מספיקה להגיב, אני מוסיפה בהצטדקות, “היה כתוב […]

אז זה זה

אז זה זה

באחת וחצי בלילה אני נכנס לגריינדר, כי באמת לא נכנסתי לשם איזה עשר דקות, ואולי מישהו שלח לי הודעה, או סתם סימן להבה על הפרופיל שלי, ופתאום תתחיל שיחה מדהימה, כזו שמרגישים שזה זה, וככה גם נספר לכולם, שלמרות שהכרנו בגריינדר, זה היה זה, פשוט הרגשנו, ופשוט צריך להאמין, והאהבה […]

תשעה קצרצרים

תשעה קצרצרים

בחדר האוכל הם רכונים על ארבעותיהם, ועל גבם תל מתגבֵּהַּ כדבשת. הלוא אלה אצ’י, צ’צ’י ובצ’י, שעבדו פעם בחדר האוכל שלנו והיו מסלקים את כלי האוכל ואת שאריות הארוחה מן השולחנות. חודשים סבבו בינינו בפנים חתומים כשומרי סוד, כאילו סודם מציבם במעלה גבוהה מאיתנו באיזה סולם דרגות סמוי. מרימים רגל […]