בין שנת 90' לשנת 92' גרתי בסמוך לגבול הצפון-מזרחי של ירושלים, בשכונה על צלע הר בשם הגבעה הצרפתית, הנמצא מול מדבר יהודה. מעבר לעמק היה כפר פלסטיני בשם עיסאוויה. למרות שהיה מרחק 15-20 דקות הליכה ממני, מעולם לא ביקרתי בעיסאוויה. כשהייתי בת ארבע או חמש, לא פגשתי ולו אדם אחד […]

בוהה בחלל הסטודיו, מידותיו ידועות מראש היכן שדבר אחד הופך לדבר אחר אדן חלון מאובק, אור לבן, הצנצנות זוהרות הקירות מכוסים טיח גס וכתמי צורות זרות כשאני מתבונן בהם מספיק זמן, הכול מתאחה מישהו אמר לי פעם שציורי טבע דומם הולידו את הקפיטליזם סחרו בסחורות הקולוניאליסטיות ודגלו בסעודות מפוארות: גרידת […]

בתור צלמת, מעניין אותי לבחון ולהדגיש דווקא את חוסר הפוטוגניות, הקלקולים והעיוותים שנוצרים מצילום גוף. באנגלית, הדימוי (symbol) הינו סימן או תו המשמש לייצוג של אובייקט, פונקציה או תהליך. המילה ירייה באנגלית (shot) משמעותה לצלם. שם עצם המתאר ניסיון להבקיע מטרה; לצלם זאת אומרת לירות, לירות כלומר לצלם והדימוי משמעותו […]

פגשתי את לילית כשהייתי ילדה בירושלים. אני לא בטוחה איפה שמעתי על השדה המיתולוגית המסוכנת לראשונה, או כיצד נעשינו חברות. אני מרגישה כאילו היא תמיד היתה שם. כתבתי לה סיפורים בספרים קטנים שהכנתי בגודל זרת. אספתי לה פרחים ושאריות אוכל, והשארתי לה אותם בתוך מסכת אינהלציה ישנה, כשהגבעולים מציצים מחורי […]

הקריאה הראשונה של הטקסט Feebleminded מאת הסופרת אריאנה הורוויץ הותירה אותי מוכת תדהמה. נלכדתי בדימויים המסחררים של הסיפור, אשר זרקו אותי אל מרחבים רחוקים ואל אפשרויות הקיום בתוך אותם חללים. את הקריאה של הטקסט תרגמתי דרך הגוף למחוות, לתמונות ולשאלות. במשך שלוש שנים עבדתי לצד השחקנית פיאמה קראנזה מאצ'י. יחד מצאנו […]

אני יוצרת ׳קיבוצי אובייקטים׳ העשויים בעיקר מחומרי רדי-מייד ממוחזרים ומעודפי-ייצור. העבודות עשויות מרהיטים ביתיים, גדרות וכלים ציבוריים; חפצים אשר אוצרים את הגוף ותנועותיו בחלל. חומרים ׳זולים׳, כאלה שלא גוררים איתם הרבה היבטים קישוטיים או מיתוסים תרבותיים. אני מתמקדת באובייקטים אשר השימושיות היא התכונה המגדירה את טבעם, הם נתפרים יחד ויוצרים […]

״קרוב לשעה שבע, ירדתי מן האוטובוס שהסיעני עד לקירבת ביתי. פניתי אל הרחוב בו נמצא הבית וצעדתי ברגל. הגעתי לבית לאחר שעברתי את כל בתי הרחוב. נעצרתי והייתי כאילו מעולף משנוכחתי כי הבית אינו כלל בנמצא.״ את המשפטים האלה כתב סבא שלי, יצחק בר משה, כחלק מסיפור קצר בשפה הערבית. […]

למרות הכיסוי התקשורתי הנרחב בימינו, בין אם דרך הרדיו, בטלוויזיה או בעיתונים היומיים, אין למדיה יכולת לתת ביטוי לסבל האמיתי שאנשים חווים בכל יום. סדרת הציורים Darkush: In Memory Of בוחנת את הקשר בין המוות לבין הקורבנות. אני "במקרה" הייתי קרוב להתרחשות יומיומית שכזו, ונוכחתי לראות את החיים שם משתנים […]