חדר

אַחַר כָּךְ יָצָאתָ מֵחַיַּי
כְּמוֹ שֶׁיּוֹצְאִים מֵחֶדֶר
פָּשׁוּט.

העוּגִיּוֹת שָׁבוּ לַקֻּפְסָאוֹת,
הַתֵּה לַקּוּמְקוּם, הסֻּכָּר לַקֻּבִּיּוֹת
(הַדְּמָעוֹת לא שָׁבוּ לַשַּׂקִּיּוֹת), הַשָּׁנִים
קָפְאוּ עַל המְקָרֵר, צְמוּדוֹת בְּמַגְנֵט
(פִּיצָה, אַייפֶל, אִינְסְטָלָטוֹר אָמִין).
אָדָם מַמְתִּין תָּמִיד לִנְקִישָׁה עַל הַדֶּלֶת,
לְמִכְתָּב בַּתֵּבָה (תְּלוּנָה, בַּקָּשָׁה, הַתְרָאָה
רִאשׁוֹנָה, אַחֲרוֹנָה, אַהֲבָה).

חִכִּיתִי זְמַן מָה לְאוֹת,
אֲבָל בַּחַלּוֹן עָמַד נוֹבֶמְבֶּר שָׁקֵט,
לֹא תָּלוּי בְּדָבָר,
נוֹף.

מהדורה מקוונת | פברואר 2021