אי־תפיסת־עולם־לשונית־מדוקדקת

כשלמדתי דקדוק באוּניברסיטה הַחֲלום שלי היה לדעת לנקד כל־כ֫ך טוב – כדי לנקד בסוף הכול בִּשְגיאות. זה תמיד חזר. קָסַם לי החישוב שכל טעות היא 2 נקודות, וּבְֿטֵקסט המבחן הסופי יש כִּ־300 מילה (אם לא זיהית שמילה נתונה בצֵירוף סמיכות, הטעות תִיגרר) וְכֿך, בשעה טובה, אוּכל פוטנציאלית לקבל בַּפַּעם הראשונה בהיסטוריה של האקדמיה מינוס שש־מאו֫ת (פוטנציאלית, כי המורה אמרה שהיא מפסיקה לבדוק בְּ־40 וְכֿי ממילָא֫ תלמידי לשון צריכים היו לעבור את המבחן בציון 85 וְיותר. ציון סופי: 97. עמוד שִדְרה של חשׂופית).

והיו גם תקריות לשון לא מכוּונות, ואיזה דופק גבוה היה כשנודעו בציבור טעויות: אישרתי לרונלדו להרוויח בחַדְשות הלילה חמש־עשר֫ה מיליון דולר בשנה; שליין הֵרים יום אחד שפורפרת במקום שפופרת; בכֿותְרות המהדורה המרכזית בגרפיקה אנשים מחֲאו כפיים – ימים של פרכוסים אחֲרי כל שגיאה כזאת.

אולם מֵעולם לא הייתה לי אג’נדה לשונית מוצקה וגם מקווה שלא תהיה לי. הֵבנתי את השפה עוד לפני שלמדתי אותה, לִפְֿרקים היא הייתה לי פתורה. זאת דרך לא דרך השירה, התמרת תודעה, לָשון לא מגולחת, שיר השפה.

במשך השנים רחשתי כבוד גם לְגלגוליה וְלַמדע שלה. ראיתי למשל שהפרדיגמות של הפעלים והשמות – קדושות. הינה֫ אותו שילוש של אותיות שורש בא בְּתבניות שונות, כל כך קומפקטי, וּבֿכֿל־זא֫ת מורֶה אחרת: אַחת אקטיבית, אַחת פסיבית, הינה֫ פוֹעֶ֫לֶת מחוּזֶקֶת ולה בן זוג סביל וְאינטנסיבי – כי לְכֿל כלי טאפרוור יש מכסה הוואקום שלו. יש אחרת קוֹזִיטיבית, וְיש הרפלקסיבית – שעושה לעצמה וּלְבֿיתה. הן קדושות גם במובן של איך תסבירו למישהו שמשהו נפעל בכם.

וּמה זוֹ השְלֵמוּת הזאת של הצבת משְקְלי־השם באותיות קט”ל. והקורלציה של השֵׁמות המופשטים: דִיכָּאון, שִׁיגָּעון, זִיכָּרון לִנְטיית המשקל המטריף: “קִיטָּלון” (זִיכָּרון, אבל זיכֿרונו לברכה; דיכָּאון, אבל דיכֿאונות! כי לא תגידו, זיכּרונו לִבְֿרכה, נכון?). וְכֿמה֫ הולם אותו השם הזה קִיטָּלון. ויש לו למשקל הזה דגש באות השנייה, לחיזוק. כאילו לא עלה לנו מספיק. ויש גם “סֵירָחון” – בול אותו משקל –  אך בגלל השורש אי אפשר לתת בו כל דגש – הרֵיש מתלעלעת בגרון – עמוקה, קָשׁה להגייה + הכפלה? זה טו־מאץ’, כמה בן אדם יכול לסבול. אז הוא משלם את המחיר, ככה זה בישראל (ע”ע: מס תשלום דגש וַאֲחרים). אין מתנות חינם אלא֫ בפוליטיקה. סֵירָחון, בְּצֵירֵי, תנועה גדולה שבאה לחפות על היעדר.

אני לא רואה בידע – מגבלה. כשם שאם תרצי לתרגל ויפסנה תצטרכי לעבוד וְלַעֲבוד, טרבּאחו רב, רק כדי לעקוב אחר הנשימה שלך. כשם שאם תרצי להיות קוסמונאוטית – תצטרכי ימבה דברים, אבל גם פיזיקה וּמתמטיקה + שיעורי ספורט וְתַרְגילי נשימה. כשם שאם תרצי לג’מג’ם, אפילו ג’אז! תצטרכי שליטה מלאה במפרקים שאיתם אַתְּ פורטת על הכלי – ככה גם בְּכֿל מה שקשור לשפה, יַעְנִי ככה בהכול.

מהדורה מקוונת | דצמבר 2022